הבדלים בין גרסאות בדף "אכילה לפני התפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  10:12, 6 בספטמבר 2018
מ
שורה 20: שורה 20:
== שתיית מים ==
== שתיית מים ==
כתב '''אבי העזרי''' (ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים''' לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.
כתב '''אבי העזרי''' (ברכות ל), שמותר לשתות מים בבוקר קודם התפילה, שכל האיסור דווקא דבר שמשכר מפני שמביא לידי גאוה, אבל מים מותר כיון שבמים לא שייך גאוה, והביאוהו ה'''רא"ש''' (י), '''הגהות מיימוניות''' (תפילה ו ד), '''מרדכי''' (ברכות א כג), '''ארחות חיים''' לוניל (א תפילה טו), '''כסף משנה''' שם ועוד.
<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שאם מצד הגוויה היא אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.
<BR/>'''מהר"י אבוהב'''{{מקור}} ביאר שמזה הטעם שינו חז"ל את לשון הפסוק מ'גווך' ל'גאיך', דהיינו שמצד הגוויה, כלומר הגוף, אסור לשתות אפילו מים, שגם הוא צורך הגוף. אך כיון ששינוהו ללשון גאווה, אינו אסור. אמנם ה'''פרישה''' (ו) כותב שדוחק הוא לומר שהפסוק בא להתיר שתיית מים, אלא יותר נראה שלולי דרשת חז"ל היינו דורשים אותו כפשוטו על שפלות בעלמא, ולא על עסקי אכילה ושתיה.


בארחות חיים ובכלבו שם מביאים ש'''רבנו פרץ''' חולק על דבר זה, וסובר שאף בשאר הימים אסור, שכיון שמילא נפשו ורצונו ממה שהוא צריך, הרי זה נחשב לגאוה.
בארחות חיים ובכלבו שם מביאים ש'''רבנו פרץ''' חולק על דבר זה, וסובר שאף בשאר הימים אסור, שכיון שמילא נפשו ורצונו ממה שהוא צריך, הרי זה נחשב לגאוה.

תפריט ניווט