112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בבלי וירושלמי
מ (←כסא וספסל) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
טעם וגדר האיסור להתפלל כאשר עומד במקום גבוה, ולמי מותר. | טעם וגדר האיסור להתפלל כאשר עומד במקום גבוה, ולמי מותר. | ||
== בבלי וירושלמי == | == בבלי וירושלמי == | ||
ה'''גמרא''' (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה. | ה'''גמרא''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf ברכות י ב]) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה. | ||
<BR/>וב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) הגירסה: על גבי מטה, ספסל וכיסא. | <BR/>וב'''תוספתא''' (ברכות ג יז) הגירסה: על גבי מטה, ספסל וכיסא. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== מקום החולק רשות לעצמו == | == מקום החולק רשות לעצמו == | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. | כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. <BR/> | ||
כן הביא גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אלא שבדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר. | |||
=== דעת הראב"ד === | |||
אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | ||
בביאור דברי הכסף משנה כתב בספר '''באר יהודה''' על הרמב"ם, שכוונתו שרק אם יכול הוא לרדת בלא טירחה יתרה צריך הוא לרדת, אך אם יש בזה טירחה יתרה כגון ב[[עומד בראש הזית]] וכד' אינו מחוייב לירד. | |||
ב'''מעשה רקח''' כתב שישנם שני דינים, האחד שלא לעמוד במקום גבוה, שזהו האיסור, והשני לעמוד במקום נמוך. וכתב שהרי"ף והרמב"ם אינם גורסים בברייתא 'אלא במקום נמוך' ולכן לא כתב הרמב"ם שלכתחילה יש לו לירד, אבל הראב"ד גורס כן. | ב'''מעשה רקח''' כתב שישנם שני דינים, האחד שלא לעמוד במקום גבוה, שזהו האיסור, והשני לעמוד במקום נמוך. וכתב שהרי"ף והרמב"ם אינם גורסים בברייתא 'אלא במקום נמוך' ולכן לא כתב הרמב"ם שלכתחילה יש לו לירד, אבל הראב"ד גורס כן. | ||