10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בהדלקת נר שבת"
←הכל חייבים בהדלקה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שגם האנשים וגם הנשים מחוייבים שיהיה להם נר דלוק בבית, ובהמשך כתב (ה ג) שמצווה זו מוטלת על הנשים יותר מן האנשים, ומקורו מה'''משנה''' (שבת ב ו) שתלתה את מיתתן בעוון זה. וכדברי הרמב"ם כתבו גם ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ב-ג). | כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שגם האנשים וגם הנשים מחוייבים שיהיה להם נר דלוק בבית, ובהמשך כתב (ה ג) שמצווה זו מוטלת על הנשים יותר מן האנשים, ומקורו מה'''משנה''' (שבת ב ו) שתלתה את מיתתן בעוון זה. וכדברי הרמב"ם כתבו גם ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ב-ג). | ||
<BR/>ומדקדוק לשון הרמב"ם נראה שהחובה שיהיה נר דלוק היא שווה באנשים כבנשים, אבל ההדלקה עצמה מוטלת על הנשים יותר. | <BR/>ומדקדוק לשון הרמב"ם נראה שהחובה שיהיה נר דלוק היא שווה באנשים כבנשים, אבל ההדלקה עצמה מוטלת על הנשים יותר. אלא שאם אין אשה עמו בבית, כגון רווק או גרוש או אלמן, חייב האיש להדליק בעצמו, וכן הוא להדיא ב'''שלטי הגיבורים''' (יא ב ב). | ||
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו) שגם אשה שגרה לבדה, רווקה, אלמנה או גרושה, חייבת בהדלקת נרות, ומשמע בברכה, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). | כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו) שגם אשה שגרה לבדה, רווקה, אלמנה או גרושה, חייבת בהדלקת נרות, ומשמע בברכה, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד), ופשוט הוא. | ||
===קדימת הנשים במצווה=== | ===קדימת הנשים במצווה=== | ||
| שורה 17: | שורה 14: | ||
<BR/>וראה ב'''רש"י''' (שבת לב א ד"ה הריני) שהביא שני הטעמים. אבל ה'''שלחן ערוך''' (ג) העתיק טעמו של הרמב"ם בלבד. וראה בשו"ת '''חמדת צבי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21588&st=&pgnum=120 (א יט ז)] נפקא מינה בין הטעמים. | <BR/>וראה ב'''רש"י''' (שבת לב א ד"ה הריני) שהביא שני הטעמים. אבל ה'''שלחן ערוך''' (ג) העתיק טעמו של הרמב"ם בלבד. וראה בשו"ת '''חמדת צבי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21588&st=&pgnum=120 (א יט ז)] נפקא מינה בין הטעמים. | ||
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}} | <BR/>כתב ה'''בית חדש''' (רסג ב) שאין ביד האיש לדחות את אשתו ממצווה זו מטעם מצוה בו יותר מבשלוחו, כיון שהנשים מוזהרות בו יותר, וכן העתיקו ה'''מגן אברהם''' (ו) וה'''משנה ברורה''' (יא). | ||
וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=%D7%9E%D7%99+%D7%95%D7%9E%D7%99&pgnum=109 (רסג ג)] הביא בשם היעב"ץ בספר '''לחם שמים''' שכתב שאם קדם הבעל והפריש חלה, חייב לשלם לאשתו כדין ה[[חוטף מצוה מחבירו]], ולכא' הוא הדין להדלקת הנר. אבל החיד"א שם חלק על דבריו וכתב דאף שהאשה קודמת, מ"מ אין האיש מחוייב לשלם אם חטף, ואין לאשתו עליו אלא תרעומת, שהרי המצוה גם שלו היא, והנר והבית שלו. והביאו '''כף החיים''' (כב) ו'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו). וב'''שלחן ערוך הרב''' (קונטרס אחרון ב) כתב דהאשה אינה אלא שלוחה של הבעל, וכן מבואר מתוך דברי הב"ח הנ"ל. | |||
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}} | |||
==איש שאינו יוצא בהדלקת אשתו== | ==איש שאינו יוצא בהדלקת אשתו== | ||