הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר שבת"

נוספו 433 בתים ,  12:27, 4 בינואר 2016
שורה 5: שורה 5:


במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת.<BR/>  
במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת.<BR/>  
אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה הדלקת וד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד, וכן הבין בדבריהם ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רעג).  
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת.  
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת.  


שורה 11: שורה 11:


כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן.<BR/>  
כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן.<BR/>  
וב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא בהגהות ר' פרץ לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר. אמנם מסוף דבריו משמע שאין לאכול גם מבעוד יום לאור הנר, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה [וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה], והובא כל זה גם בספר ה'''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].<BR/>
וב'''תשב"ץ קטן'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)]  
משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא בהגהות ר' פרץ לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר.<BR/>
אמנם מסוף דבריו משמע שאין לאכול כלל מבעוד יום, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, [וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה], ולפיכך צריך לאכול דווקא במקום הנר. והובא כל זה גם בספר ה'''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].  
וכן כתב בספר '''שבלי הלקט'''
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (ל)].
שאין לאכול בחצר אלא במקום שהדליק שם, ע"פ הפסוק 'וידעת כי שלום אהלך'.
<BR/>
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האוויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האוויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.