הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר שבת"

הוסרו 209 בתים ,  16:40, 3 בינואר 2016
שורה 4: שורה 4:
==מקום ההדלקה במקום הסעודה==
==מקום ההדלקה במקום הסעודה==


במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת. אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. <BR/>גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
במשנה ובגמרא לא מבואר באיזה מקום יש להדליק נר של שבת.<BR/>
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת. וכן משתמע להדיא מתוך דברי האגודה והמהרי"ל המובאים [[#אכילה בחצר|להלן]], והעתיקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ט).  
אמנם '''רש"י''' (שבת כה ב ד"ה חובה) כתב שחובת הדלקת נר שבת היא מפני שאין סעודה חשובה אלא במקום אור. ולפי"ז נראה שעיקר מקום ההדלקה הוא במקום שסועד את סעודת השבת. גם מדברי '''תוספות''' שם (ד"ה חובה) שכתב שהחובה היא לסעוד במקום הנר, משום עונג שבת, מבואר דההדלקה צריכה להיות במקום שסועד.  
<BR/>ב'''רמב"ם''' לא נזכר מקום ההדלקה, אמנם גם מתוך דבריו שכתב שהדלקת הנר היא משום עונג שבת, כלומר שיהיה לו אור בסעודה, מתבאר דמקום ההדלקה צריך להיות במקום שבו סועד את סעודת השבת.  


===אכילה בחצר===
===אכילה בחצר===
שורה 12: שורה 13:
וב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא בהגהות ר' פרץ לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר. אמנם מסוף דבריו משמע שאין לאכול גם מבעוד יום לאור הנר, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה. והובא כל זה גם בספר '''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].<BR/>
וב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא בהגהות ר' פרץ לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר. אמנם מסוף דבריו משמע שאין לאכול גם מבעוד יום לאור הנר, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה. והובא כל זה גם בספר '''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)].<BR/>
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.
ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו.


אבל ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)] כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו בשו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)], הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/>  
אבל ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)] כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו בשו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)], הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/>