10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה בבית המדרש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
עוד הוסיפו '''תלמידי רבנו יונה''' שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים מביתם לבית המדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור. | עוד הוסיפו '''תלמידי רבנו יונה''' שם בשם רבם, שגם דברי הרמב"ם שלא להעדיף את מקום הלימוד על פני מנין, זהו דווקא באותם שהולכים מביתם לבית המדרש ללמוד, שכיון שבלאו הכי יוצאים מביתם ללכת לביהמ"ד מוטב שיתפללו בבית הכנסת בציבור, אבל אותם שלומדים בביתם ואינם יוצאים, להם עדיף ללמוד בביתם אפילו ביחידות מאשר לבטל לימודם ולצאת לבית הכנסת להתפלל בציבור. | ||
ה'''רא"ש''' בתשובה (ד יא) כתב<ref>בפסקים (א ז) רק הביא את הגמרא כצורתה.</ref>, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו. | ה'''רא"ש''' בתשובה (ד יא) כתב<ref>בפסקים (א ז) רק הביא את הגמרא כצורתה. אמנם בפרק רביעי (כא) ביאר כדברי התוספות שר' אמי ור' אסי התפללו ביחידות.</ref>, שעדיף להתפלל עם הציבור בעשרה, שאין אנו תורתינו אומנותו כל כך, ובלאו הכי אנו מבטלים הרבה שעות ביום. והוסיף שאם תלמיד חכם לא יתפלל עם הציבור, ילמדו מזה אחרים ולא יחושו לתפילה כלל, כי אינם יודעים לדונו לכף זכות שעוסק בלימודו. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא. | ה'''טור''' (אורח חיים צ) אף שבתחילת דבריו משמע כרבנו יונה שעדיף תפילה במקום הלימוד אפילו על חשבון תפילה בציבור, מ"מ בהמשך דבריו הביא תשובת הרא"ש הנ"ל, ומשמע שסובר כמותו לדינא. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
=== בגדר תורתו אומנותו לענין זה, ואם ישנו היום === | === בגדר תורתו אומנותו לענין זה, ואם ישנו היום === | ||
ב'''משנה ברורה''' (נו) מבואר שמי שאינו מתבטל כי אם לדברים הכרחיים לצרכי גופו ולימודו, רשאי לקיים דין זה שלא ללכת לבית הכנסת אפילו אם אין לו עשרה, כדי שלא יבטל מלימודו בהליכתו. | ב'''משנה ברורה''' (נו) מבואר שמי שאינו מתבטל כי אם לדברים הכרחיים לצרכי גופו ולימודו, רשאי לקיים דין זה שלא ללכת לבית הכנסת אפילו אם אין לו עשרה, כדי שלא יבטל מלימודו בהליכתו. <BR/>והביא עוד מספר '''מגן גיבורים''' (אלף המגן ב) שאם לומד תורה ברבים ודאי לאין לו לבטל מלימודו ללכת לבית הכנסת. | ||
<BR/>והביא עוד מספר '''מגן גיבורים''' (אלף המגן ב) שאם לומד תורה ברבים ודאי לאין לו לבטל מלימודו ללכת לבית הכנסת. | <BR/>גם ב'''אגרות משה''' (אורח חיים א לא) כותב שלפי הרמ"א, גם בזמן הזה יש דין תורתו אומנותו לענין זה שאינו צריך ללכת לבית הכנסת להתפלל בעשרה. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||