10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח. | ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח. | ||
<BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' ו'''ארחות חיים'''. | <BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', ה'''מאירי''' (ד"ה בשעה), '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' ו'''ארחות חיים'''. | ||
ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. | ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן<ref>ב'''תוספות רא"ש''' בתחילת דבריו מבואר שמפרש לענין שהות זמן, אך מיד כותב שאם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ואינו מובן. ועוד קשה שאחר כך מביא את הירושלמי כקושיה, כלומר כדברי הרא"ש בפסקים שמהירושלמי משמע שהוא גדר מקום ולא גדר זמן, וצ"ע בדבריו.</ref>. | ||
<BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה. | <BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אלא) הביא שני הפירושים. | |||
==== שיטת הרי"ף והרמב"ם ==== | |||
ה'''רי"ף''' (ד א) וה'''רמב"ם''' (תפילה ח ב) סתמו כלשון הגמרא, וניתן לפרש בהם כשני הפירושים. | |||
== ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | == ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | ||
| שורה 25: | שורה 30: | ||
=== גדר שני פתחים לשיטת התוספות === | === גדר שני פתחים לשיטת התוספות === | ||
ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. | ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים. | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||