הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 349: שורה 349:
ה'''שו"ע''' כתב בהלכות חנוכה (אורח חיים, תרעז, ד) על השמן שנותר מנר חנוכה שכבה תוך חצי שעה והתערב בשמן אחר, שיש מי שאומר שאין להוסיף עליו שמן ולבטלו בששים. הקשו הפוסקים שלכאורה כיון שהוא איסור דרבנן, היה לשו"ע להתיר.
ה'''שו"ע''' כתב בהלכות חנוכה (אורח חיים, תרעז, ד) על השמן שנותר מנר חנוכה שכבה תוך חצי שעה והתערב בשמן אחר, שיש מי שאומר שאין להוסיף עליו שמן ולבטלו בששים. הקשו הפוסקים שלכאורה כיון שהוא איסור דרבנן, היה לשו"ע להתיר.


ותרצו (מובא ב'''מטעמה"ש''', יג בסוף): '''ש"ך''' (יט) טען ששמן של נר חנוכה חמור מכיוון שהוקצה למצוותו, ודוחק לתרץ כך, וצ"ע. גם ה'''ט"ז''' (יב) הקשה ולא הביא תירוץ. ה'''מ"א''' (או"ח תרעז יב) הציע שיתכן שהשו"ע כתב כן בשם יש מי שאומר אך הוא עצמו לא סובר כך. והביא תירוץ נוסף, שיתכן דשאני הכא דהוי דשיל"מ, שהרי יכול להשתמש בשמן בשנה הבאה, ובכה"ג מודה השו"ע שאסור להוסיף אף בדרבנן (שרק בעצי מוקצה התירו בכה"ג כיון דמקלא קלי איסורא). ואף שדשיל"מ לא בטל כלל כתב השו"ע שבטל בששים מפני שבנד"ד אינו מן הדין לדעתו לאוסרו בנתערב ('''מחצה"ש''' (יו"ד צט יט) ו'''לבושי שרד'''{{מקור}}). '''חוו"ד'''{{מקור}}'''­'''- בחנוכה זה איסור הנאה וכשמבטלו בשישים עדיין נהנה מהאיסור. אך בביטול אוכל, הטעם מתבטל כראוי ולכן אינו נהנה ממנו. '''מ"ב''' (תרעז, כ) כתב שהעיקר כדכתוב ביו"ד שמותר לבטל בדרבנן וה"ה הכא, אלא שכאן רק הזכיר את דעת האוסרים. ומעין זה כתב ה'''ילקו"י''' (מועדים עמ' רלג-רלד) שהשו"ע חזר בו ביו"ד ופסק להקל.
ותרצו (מובא ב'''מטעמה"ש''', יג בסוף): '''ש"ך''' (יט) טען ששמן של נר חנוכה חמור מכיוון שהוקצה למצוותו, ודוחק לתרץ כך, וצ"ע. גם ה'''ט"ז''' (יב) הקשה ולא הביא תירוץ. ה'''מ"א''' (או"ח תרעז יב) הציע שיתכן שהשו"ע כתב כן בשם יש מי שאומר אך הוא עצמו לא סובר כך. והביא תירוץ נוסף, שיתכן דשאני הכא דהוי דשיל"מ, שהרי יכול להשתמש בשמן בשנה הבאה, ובכה"ג מודה השו"ע שאסור להוסיף אף בדרבנן (שרק בעצי מוקצה התירו בכה"ג כיון דמקלא קלי איסורא). ואף שדשיל"מ לא בטל כלל כתב השו"ע שבטל בששים מפני שבנד"ד אינו מן הדין לדעתו לאוסרו בנתערב ('''מחצה"ש''' (יו"ד צט יט) ו'''לבושי שרד'''). '''חוו"ד­'''- בחנוכה זה איסור הנאה וכשמבטלו בשישים עדיין נהנה מהאיסור. אך בביטול אוכל, הטעם מתבטל כראוי ולכן אינו נהנה ממנו. '''מ"ב''' (תרעז, כ) כתב שהעיקר כדכתוב ביו"ד שמותר לבטל בדרבנן וה"ה הכא, אלא שכאן רק הזכיר את דעת האוסרים. ומעין זה כתב ה'''ילקו"י''' (מועדים עמ' רלג-רלד) שהשו"ע חזר בו ביו"ד ופסק להקל.


== להרחבה ==
== להרחבה ==
284

עריכות

תפריט ניווט