הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 417 בתים ,  12:59, 17 במאי 2018
שורה 175: שורה 175:
'''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת שייך בין אם המבטל התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. 
'''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת שייך בין אם המבטל התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. 


'''ט"ז''' (י) בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט) הסביר שבני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו - התערובת אסורה לכל בני ביתם. כך פסקו גם '''כה"ח''' (מה), '''עצי העולה''' (מובא במטעה"ש, ט). וכ"כ '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ב הערה 1) ו'''פאה"ש''' (קכב וגם קכו). 
'''ט"ז''' (י) בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט) הסביר שבני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו - התערובת אסורה לכל בני ביתם. כך פסקו גם '''כה"ח''' (מה), '''עצי העולה''' (ב א, מובא במטעה"ש (ט)). וכ"כ '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ב הערה 1) ו'''פאה"ש''' (קכב וגם קכו). 


==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ====
==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ====
וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח).
אם אין המאכל של המבטל, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך) - מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פפויפר ח,הערה 12 ו-14).
 
לדעת '''הרב פפויפר''' (ח ח) כשבעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו, נחשב כאילו הבעלים עצמם ביטלו את האיסור (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך).
 
במקרה שהמאכל לא של המבטל, ולא התכוון לבטל בשביל עצמו, נחלקו האם התערובת אסורה על המבטל:
 
'''ש"ך''' (י) הביא על פי בי"ו (ד"ה ומ"ש רבינו) שאינו נחשב לנהנה ממעשיו הרעים.
 
'''יד יהודה''' (בפירושו הקצר כב) ציין שהרמב"ם ושאר הפוסקים לא כתבו כך, והוא סובר שלמבטל עצמו אסור להנות מהתערובת, בגלל שעל עצם המעשה ראוי לקונסו.


=== האם מותר למכור אותה ===
=== האם מותר למכור אותה ===
שורה 185: שורה 193:
'''ש"ך''' (יב)- האיסור למכור לישראל הוא דוקא אם ימכור לו במחיר גבוה יותר ממה שמוכרים תערובת כזו לגויים, שבזה אכן נהנה ממעשיו הרעים. אבל למכור לישראל באותו מחיר שמוכר לגוי- מותר, שבכה"ג לא נהנה ממעשיו הרעים, שהרי יכול היה למכור את התערובת לגוי. וכ"פ '''כרו"פ''' (ז), '''פמ"ג''' (שפ"ד יב), '''חוו"ד''' (חידושים יא), '''חכ"א''' (נב ז),'''ערוה"ש''' (כו), '''כה"ח''' (מח) הרב '''פפויפר''' (ב ג) ו'''מעדה"ש''' (מ) ועוד.
'''ש"ך''' (יב)- האיסור למכור לישראל הוא דוקא אם ימכור לו במחיר גבוה יותר ממה שמוכרים תערובת כזו לגויים, שבזה אכן נהנה ממעשיו הרעים. אבל למכור לישראל באותו מחיר שמוכר לגוי- מותר, שבכה"ג לא נהנה ממעשיו הרעים, שהרי יכול היה למכור את התערובת לגוי. וכ"פ '''כרו"פ''' (ז), '''פמ"ג''' (שפ"ד יב), '''חוו"ד''' (חידושים יא), '''חכ"א''' (נב ז),'''ערוה"ש''' (כו), '''כה"ח''' (מח) הרב '''פפויפר''' (ב ג) ו'''מעדה"ש''' (מ) ועוד.


ואם האיסור אסור בהנאה, ימכור חוץ מדמי איסור שבו. פמ"ג.    
'''פמ"ג''' הוסיף שאם האיסור אסור בהנאה, ימכור אותו חוץ מדמי האיסור שבו.     


=== האם חכם צריך לחקור האם התווסף היתר לתערובת ===
=== האם חכם צריך לחקור האם התווסף היתר לתערובת ===
284

עריכות

תפריט ניווט