501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נוסח הברכה ופירושה: הרחבה
(←נוסח הברכה ופירושה: הרחבה) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}} | {{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}} | ||
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים. | דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
=== נשים === | === נשים === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ע"פ דעת רוב הפוסקים [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A9.D7.9C.D7.90_.D7.91.D7.97.D7.95.D7.93.D7.A9_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F דלהלן] שלברכה זו אין זמן קבוע ואינה נוהגת דווקא בניסן, ממילא גם נשים מברכות ברכה זו, מאחר ואין זו מצות עשה שהזמן גרמה. אך הרב מרדכי אליהו בספרו '''הלכות חגים'''{{מקור}} חשש לדעה שברכה זו נוהגת דווקא בניסן, ולכן לדעתו נשים לא תברכנה מאחר והיא מצוה שהזמן גרמה. והוסיף, שטוב שתשמע הברכה מאחר. | |||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | ||
<BR/>ברא"ש מועתק בשינוי קטן: "שלא חיסר '''מעולמו'''. | <BR/>'''ברא"ש''' מועתק בשינוי קטן: "שלא חיסר '''מעולמו'''". | ||
<BR/>ב'''אורחות חיים''' (א ברכות מה) הגירסה: "שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות '''מהם''' בני אדם". | <BR/>ב'''אורחות חיים''' (א ברכות מה) הגירסה: "שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות '''מהם''' בני אדם". | ||
<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם". | <BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם". | ||
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א). | <BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א). | ||
<BR/>ב'''ספר הפרנס''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8914&st=&pgnum=56&hilite= (שצו)] כתב הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות נאות להתנאות מהם". והוסיף שאם כבר גדלו הפירות חותם: "בריות טובות ואילנות טובות". וכן הוא ב'''תשבץ קטן''' (שכב) בשם רבנו יוסף. | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". | ||
<BR/>'''בערוך השולחן''' (רכו א) מועתק לשון השלחן ערוך בשינוי אחד: "ליהנות '''בהן''' בני אדם". | |||
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא). | ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא). (ויתכן שלדעת ה'''ראב"ד''' ({{היברובוקס|14308|553|השגות על בעל המאור, ברכות מד. בדפי הרי"ף|סוגריים=לא}}, וכמו שמפרש דבריו ב'''פרישה''' {{טור|אורח חיים|ריח|ריח ד|בכותרת=כן}}) אין מברכים אותה בשם ומלכות. אלא שמסיים הראב"ד שמכל מקום אם אמר הזכרה ומלכות לא הפסיד). | ||
=== טעם ופירוש הברכה === | === טעם ופירוש הברכה === | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט) | <BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט). | ||
ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ||
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | <BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | ||
וכן דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן: | |||
<BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | <BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | ||
<BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן. | <BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן. | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום. | <BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום. | ||
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | <BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | ||
<BR/> | <BR/>אמנם הרב '''שדי חמד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43674&st=&pgnum=189&hilite= (אסיפת דינים ברכות ב א)], אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, ודאי נכון לומר כאן שב ואל תעשה עדיף. אבל סיים שזהו לדידן שהולכים אחר המקובלים, אבל מעיקר הדין הלכה כהרב 'השיב משה' הנ"ל, וכדברי הריטב"א. | ||
<BR/>ובספר '''כף החיים''' (רכו א), הביא רק תחילת דברי השדי חמד ומכריע שאין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות. | |||
<BR/>אך כאמור דעת רוב פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. וכן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א). | |||
=== ראה ולא בירך === | === ראה ולא בירך === | ||
| שורה 61: | שורה 66: | ||
<BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו). | <BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו). | ||
== כמה אילנות == | == כמה אילנות == | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים. | בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים. | ||
| שורה 78: | שורה 82: | ||
=== פירות === | === פירות === | ||
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). | ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). | ||
<BR/>אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים. | <BR/>וכן בספר '''הפרנס''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8914&st=&pgnum=56&hilite= (שצו)] כתב שאם מברך אחר שכבר גדלו הפירות, צריך לחתום "בריות טובות ואילנות טובות", כמובא [[#נוסח הברכה ופירושה|לעיל]]. מוכח מדבריו שמברכים גם על פירות. | ||
וב'''תשבץ קטן''' (שכב) גם כן כתב כעין דברי ספר הפרנס, וכתב כן בשם רבנו יוסף<ref> וכנראה שזו גם כוונת המרדכי בשמו, שאם כבר גדלו הפירות יש נוסח מעט שונה בברכה.</ref>. | |||
אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים. | |||
<BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה. | <BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה. | ||
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה. | <BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה. | ||
| שורה 85: | שורה 92: | ||
ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב). | ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב). | ||
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך. | <BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך. | ||
אמנם ב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאף שכמה ראשונים סוברים כהמרדכי, אנו קיבלנו הוראות מרן ואין לברך, ובמיוחד לפי הכלל שספק ברכות להקל. | |||
<BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות. | <BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות. | ||
<BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו. | <BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) לעומת זאת פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו. | ||
ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות. | ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי, וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות. | ||
בספר '''ברכת השם''' לוי (ד ד לב) פסק כדברי השולחן ערוך, שאחר שגדלו וניכרים הפירות, אין לברך. | |||
== האם צריך לצאת חוץ לעיר== | == האם צריך לצאת חוץ לעיר== | ||
| שורה 105: | שורה 114: | ||
=== אילנות מורכבים מין בשאינו מינו === | === אילנות מורכבים מין בשאינו מינו === | ||
{{להשלים}} | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ברכות הראיה]] | [[קטגוריה:ברכות הראיה]] | ||