הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
* אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך [[ברכה על הולדת בן או בת|ברכת הטוב והמיטיב על בתו]] שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
* אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך [[ברכה על הולדת בן או בת|ברכת הטוב והמיטיב על בתו]] שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
תשתדל לערוך את המידע שלך באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - תהיה '''ענייני ואובייקטיבי'''.
תשתדל לערוך את המידע שלך באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - תהיה '''ענייני ואובייקטיבי'''.
* '''ענייניות''' - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתה מציג כתוב אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכם אותו במילים שלך (הימנעו מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא, מה אומרים התוס' (או כל מקור אחר).
* '''ענייניות''' - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתה מציג כתוב אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכם אותו במילים שלך (הימנע מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא, מה אומרים התוס' (או כל מקור אחר).
* '''אובייקטיביות''' - השתדל להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתה בטוח שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
* '''אובייקטיביות''' - השתדל להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתה בטוח שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.


== סדר ומבנה ==
== סדר ומבנה ==
כעת אתה מתחילים לכתוב.  
כעת אתה מתחיל לכתוב.  
<BR/>הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי ההשתשלשלות הטבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתוב יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל [[ברכת הדלקת נרות שבת]]).
<BR/>הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי ההשתשלשלות הטבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתוב יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל [[ברכת הדלקת נרות שבת]]).
<BR/>יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
<BR/>יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
שורה 46: שורה 46:


== כותרות ==
== כותרות ==
השתדל לחלק את הסוגיה שלכם לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
השתדל לחלק את הסוגיה שלך לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
<BR/>החלוקה לכותרות מאוד מקילה על הקורא, וכמו כן עוזרת למי שרוצה לחפש נושא ספציפי בסוגיה ולא לקרוא את כולה.
<BR/>החלוקה לכותרות מאוד מקילה על הקורא, וכמו כן עוזרת למי שרוצה לחפש נושא ספציפי בסוגיה ולא לקרוא את כולה.
<BR/>כמו בדוגמא הנ"ל - עשה כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תן כותרת שלישית בנפרד שבה תציג את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
<BR/>כמו בדוגמא הנ"ל - עשה כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תן כותרת שלישית בנפרד שבה תציג את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
שורה 63: שורה 63:
<BR/>הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
<BR/>הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
<BR/>כמו כן יש לפעמים שהדיון הצדדי נמצא כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל בכ"ז הוא צדדי לדיון המרכזי בסוגיה. להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.  
<BR/>כמו כן יש לפעמים שהדיון הצדדי נמצא כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל בכ"ז הוא צדדי לדיון המרכזי בסוגיה. להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.  
<BR/>כמו כן לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראה למשל, בסוגיית [[ברכת הגומל]], שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אך על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.
<BR/>כמו כן לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראה למשל, בסוגיית [[ברכת הגומל]], שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אף על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.


== השגות ותוספות ==
== השגות ותוספות ==
48

עריכות

תפריט ניווט