הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 50: שורה 50:


==== כשהעד מוכחש ====
==== כשהעד מוכחש ====
בשו"ת ה'''תשבץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=60&hilite= (א ע)] כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. וכן הוא ב'''שו"ת מהרי"ל''' (עד).
בשו"ת ה'''תשבץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=60&hilite= (א ע)] כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. וכן הוא ב'''שו"ת מהרי"ל''' (עד), וכן מתבאר מדברי ה'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&st=&pgnum=71 (ריב)].
<BR/>כן כתב גם ה'''דרכי משה''' וה'''רמ"א'''. וב'''בית חדש''' (מב ג) הראה שכן מוכח בגמרא (סה.) שאף למ"ד חוששין זהו דווקא כששניהם מודים.
<BR/>כן כתב גם ה'''דרכי משה''' וה'''רמ"א'''. וב'''בית חדש''' (מב ג) הראה שכן מוכח בגמרא (סה.) שאף למ"ד חוששין זהו דווקא כששניהם מודים.


אמנם ב'''חלקת מחוקק''' (ד) תמה על זה, דבשלמא כאשר אחד מודה ואחד טוען לשחוק נתכוונתי אין לחוש, דסוף סוף לא נתכוון לקידושין, אבל כאשר אחד מודה ואחד טוען להד"ם, למה פטור המודה מלחשוש למאן דחייש לקידושי עד אחד
אמנם ב'''חלקת מחוקק''' (ד) תמה על זה, דבשלמא כאשר אחד מודה ואחד טוען לשחוק נתכוונתי אין לחוש, דסוף סוף לא נתכוון לקידושין, אבל כאשר אחד מודה ואחד טוען להד"ם, למה פטור המודה מלחשוש למאן דחייש לקידושי עד אחד, והרי שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא.
 
נמצא בשו"ת '''מהר"ם פאדווה''' (לב) שנוטה לפסוק שעד מוכחש אינו נאמן דווקא כאשר הוא מוכחש על ידי עד אחר, אבל אם מוכחש על ידי האשה לא חשיב הכחשה לבטל עדותו, אליבא דהסוברים שחוששין לקידושי עד אחד.


==== טענת השטאה ====
==== טענת השטאה ====
כתב ה'''בית חדש''' (מב ג) שמכחישים הוא לאו דווקא כשאומרים לא היו דברים מעולם, אלא אפילו אומר שנתן קידושין אלא שמתכוונו לשטות או לשחוק והיתול, גם זה חשיב שאינו מודה לדברי העד ואין כאן חשש קידושין. ואף שבקידושין בפני שנים אין שומעים לטענת 'משטה הייתי', זהו מפני ששם אינו יכול לטעון להד"ם להכחיש העדים, אבל הכא יכול לטעון להד"ם להכחיש עד אחד וה"ה לטענה השטאה. וכן כתב ב'''תשובות הב"ח''' (ישנות צז ד"ה וא"כ הא דכתב הסמ"ג). וכן הסכים לדברים אלו חתנו ה'''טורי זהב''' (ד), וכדבריהם מפורש ב'''תשב"ץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=60&hilite= (א ע)].
כתב ה'''בית חדש''' (מב ג) שמכחישים הוא לאו דווקא כשאומרים לא היו דברים מעולם, אלא אפילו אומר שנתן קידושין אלא שמתכוונו לשטות או לשחוק והיתול, גם זה חשיב שאינו מודה לדברי העד ואין כאן חשש קידושין. ואף שבקידושין בפני שנים אין שומעים לטענת 'משטה הייתי', זהו מפני ששם אינו יכול לטעון להד"ם להכחיש העדים, אבל הכא יכול לטעון להד"ם להכחיש עד אחד וה"ה לטענה השטאה. וכן כתב ב'''תשובות הב"ח''' (ישנות צז ד"ה וא"כ הא דכתב הסמ"ג). וכן הסכים לדברים אלו חתנו ה'''טורי זהב''' (ד), וכדבריהם מפורש ב'''תשב"ץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=60&hilite= (א ע)], וכן עולה מתוך תשובת ה'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&st=&pgnum=71 (ריב)] לגבי אשה שקיבלה קידושין דרך שחוק, ומכחישה בזה דברי עד אחד, שפסק שאין כאן בית מיחוש.
<BR/>אבל ה'''חלקת מחוקק''' (מב ב) כתב שאין הדברים מוכרחים להקל לכתחילה, שכשם שאין חוששים להשטאה בשנים, כן אין לחשוש להשטאה בעד אחד. ומה שהיו נאמנים במיגו דלהד"ם להכחיש את העד, אין זה ענין לכאן, שהרי אין הטעם מפני שאין מאמינים להם נגד העד, אלא מפני שדברים שבלב אינם דברים, וכיון שפירשו בפה לשם קידושין, יש לחשוש לקידושין כדברי העד.
<BR/>אבל ה'''חלקת מחוקק''' (מב ב) כתב שאין הדברים מוכרחים להקל לכתחילה, שכשם שאין חוששים להשטאה בשנים, כן אין לחשוש להשטאה בעד אחד. ומה שהיו נאמנים במיגו דלהד"ם להכחיש את העד, אין זה ענין לכאן, שהרי אין הטעם מפני שאין מאמינים להם נגד העד, אלא מפני שדברים שבלב אינם דברים, וכיון שפירשו בפה לשם קידושין, יש לחשוש לקידושין כדברי העד.
וב'''מהר"ם פאדווה''' (לב) משמע שדווקא בטוענת השטאה היתה נאמנת יותר מאשר טוענת להד"ם, כי בטוענת השטאה אינה מכחישה את העד ולא סותרת דבריו אלא טוענת משטה הייתי בך. אבל כשטוענת להד"ם מכחישה דברי העד וזה אין בכוחה, כנזכר לעיל בדעתו.


=== למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן ===
=== למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן ===