הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== המקדש בפני עד אחד == | == המקדש בפני עד אחד == | ||
=== מחלוקת האמוראים === | === מחלוקת האמוראים === | ||
ה'''גמרא''' (קידושין סה א) מביאה דברי רב יהודה האומר שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו, אך הסתפק מה הדין כאשר האיש והאשה מודים. | ה'''גמרא''' (קידושין סה א) מביאה דברי רב יהודה האומר שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו, אך הסתפק מה הדין כאשר האיש והאשה מודים לדברי העד. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת רב נחמן בשם שמואל שם, שאין חוששין לקידושין אפילו שניהם מודים, וכן בהמשך הגמרא אומר כן רב שמואל בר מרתא משמיה דרב, וכן מובא שם בשם רבי. <BR />ואף שהמשנה אומרת, שאדם האומר לאשה 'קידשתיך' והיא טוענת 'לא קידשתני', שכל קרובתיה אסורות לו, זה מדובר כאשר הוא אומר 'קידשתיך בפני שני עדים והלכו להם למדינת הים', שכן לפי טענתו חלו קידושין. אך אם אומר 'קידשתיך בפני עד אחד' אינו אוסר עצמו בקרובתיה, וכל שכן אם אומר שקידשה בלא עדים שאינו אוסר עצמו. | <BR/>לעומת זאת דעת רב נחמן בשם שמואל שם, שאין חוששין לקידושין אפילו שניהם מודים, וכן בהמשך הגמרא אומר כן רב שמואל בר מרתא משמיה דרב, וכן מובא שם בשם רבי. <BR />ואף שהמשנה אומרת, שאדם האומר לאשה 'קידשתיך' והיא טוענת 'לא קידשתני', שכל קרובתיה אסורות לו על פי דבריו בלבד, זה מדובר כאשר הוא אומר 'קידשתיך בפני שני עדים והלכו להם למדינת הים', שכן לפי טענתו חלו קידושין. אך אם אומר 'קידשתיך בפני עד אחד' אינו אוסר עצמו בקרובתיה, וכל שכן אם אומר שקידשה בלא עדים שאינו אוסר עצמו. | ||
להלן בסוף הסוגיה (סה ב) מביאה הגמרא | להלן בסוף הסוגיה (סה ב) מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים נוספת, שלדעת רב פפא חוששין לקידושין בעד אחד (ולכאורה משמע אפילו בשאין שניהם מודים), ולעומת זאת דעת רב כהנא שאין חוששין כלל, וכדעת רוב האמוראים לעיל. | ||
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | === קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | ||
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא | רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא לחשוש לקידושין, הרי המקור לכך שצריך עדין בקידושין הוא בגזירה שווה מממון, שבממון כתוב "על פי שנים עדים יקום '''דבר'''", ובערוה כתוב "כי מצא בה ערות '''דבר'''", מה כאן על פי שני עדים אף כאן על פי שני עדים, ואם כן כשם שבממון הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אף בקידושין נאמר שהודאת בעל דין כמאה עדים דמי?<BR /> | ||
עונה לו רב כהנא שיש לחלק בין ממון שאינו חב לאחריני לבין קידושין שחב לאחריני. כלומר בהודאת ממון אינו מחייב אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת בקידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, ופירש '''רש"י''' (ד"ה הכא קא חייבה) שבדבריו הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה, וכן פירש ב'''יד רמה''' (סה ב ד"ה מאי הוי עלה). | |||
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה על רש"י, שאם כן בגר וגיורת שאין להם קרובים ואינם אוסרים אף אחד בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים? לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת עצמה על כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''. כעין פירוש זה כתב גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה התם) שהסביר שכיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה מתחייב מיתה, הוי מחייב לאחריני. ה'''רי"ד''' בפסקים (סה ב) כתב שגם אוסרת עצמה אכולי עלמא, וגם היא נאסרת בקרוביו (גם לאחר שתתאלמן או תתגרש). | <BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה על רש"י, שאם כן בגר וגיורת שאין להם קרובים ואינם אוסרים אף אחד בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים? לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת עצמה על כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''. כעין פירוש זה כתב גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה התם) שהסביר שכיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה מתחייב מיתה, הוי מחייב לאחריני. ה'''רי"ד''' בפסקים (סה ב) כתב שגם אוסרת עצמה אכולי עלמא, וגם היא נאסרת בקרוביו (גם לאחר שתתאלמן או תתגרש). | ||
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה. | <BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה. | ||