הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | === קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | ||
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.<BR/>מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. | רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.<BR/>מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. | ||
== הכרעת הראשונים == | == הכרעת הראשונים == | ||
| שורה 19: | שורה 16: | ||
לעומת זאת בספר '''יראים''' (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. | לעומת זאת בספר '''יראים''' (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. | ||
בשו"ת ה'''תשב"ץ''' (א ע) כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. | בשו"ת ה'''תשב"ץ''' (א ע) כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. | ||
=== למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן === | |||
בספר '''יראים''' (ז) משמע שלומד שלפי רב פפא חוששין לקידושין מדאורייתא. אבל בשו"ת '''תשב"ץ''' (א קל) כתב שגם לרב פפא חוששין רק מדרבנן. | |||
[[קטגוריה:קידושין]] | |||
[[קטגוריה:קידושין סה.]] | |||
[[קטגוריה:קידושין סה:]] | |||
[[קטגוריה:אישות פרק ד]] | |||
[[קטגוריה:אבן העזר סימן מב]] | |||
גרסה מ־12:14, 10 באפריל 2018
| בבלי: | קידושין סה א - סה ב |
| רמב"ם: | אישות ד ו |
| שולחן ערוך: | אבן העזר מב ב |
המקדש אישה שלא בפני עדים או בפני עד אחד, האם יש לחשוש לחלות הקידושין.
סוגית הגמרא
מחלוקת האמוראים
הגמרא (קידושין סה א) מביאה דברי רב יהודה שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו. אמנם אם האיש והאשה מודים שנתן לה קידושין, לא ידע רב יהודה לענות אם חוששים או לא. ולדעת רב נחמן בשם שמואל, אף בזה אין חוששין לקידושין, אפילו שניהם מודים, וכן בהמשך הגמרא אומר כן רב שמואל בר מרתא משמיה דרב, וכן מובא שם בשם רבי.
ואף שישנה משנה האומרת שאדם האומר לאשה 'קידשתיך', והיא טוענת 'לא קידשתני', שכל קרובתיה אסורות לו, זה מדובר כאשר הוא אומר להדיא 'קידשתיך בפני שני עדים והלכו להם למדינת הים', שכן לפי טענתו חלו קידושין. אך אם אומר 'קידשתיך בפני עד אחד' אינו אוסר עצמו בקרובתיה, וכל שכן אם אומר שקידשה בלא עדים שאינו אוסר עצמו.
להלן בסוף הסוגיה (סה ב) מביאה הגמרא דעת רב פפא שחוששין לקידושין בעד אחד, ולעומת זאת דעת רב כהנא שאין חוששין כדעת האמוראים לעיל.
קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה.
הכרעת הראשונים
בספר הלכות גדולות (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הרי"ף (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק הרא"ש (ד יג). והרמב"ם (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים.
לעומת זאת בספר יראים (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן בספר מצוות גדול (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. בשו"ת התשב"ץ (א ע) כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א.
למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן
בספר יראים (ז) משמע שלומד שלפי רב פפא חוששין לקידושין מדאורייתא. אבל בשו"ת תשב"ץ (א קל) כתב שגם לרב פפא חוששין רק מדרבנן.