9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
עוד כתב שם, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, של חרס חייב בערלה ורבעי מהתורה, ושל מתכת מדרבנן. ואם הוא של עץ מחלוקת הפוסקים (רמב"ם ורא"ש כנ"ל), ויש לצדד להקל שאינו חייב אלא מדרבנן. וכן העתיקו להלכה הגר"ח קנייבסקי ב'''דרך אמונה''' {{היברובוקס|49070|357|מעשר שני ונטע רבעי י סד}}. | עוד כתב שם, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, של חרס חייב בערלה ורבעי מהתורה, ושל מתכת מדרבנן. ואם הוא של עץ מחלוקת הפוסקים (רמב"ם ורא"ש כנ"ל), ויש לצדד להקל שאינו חייב אלא מדרבנן. וכן העתיקו להלכה הגר"ח קנייבסקי ב'''דרך אמונה''' {{היברובוקס|49070|357|מעשר שני ונטע רבעי י סד}}. | ||
ב'''ילקוט יוסף''' (ערלה ז א) פוסק כסתימת השלחן ערוך והרמב"ם שעל עציץ חייב בערלה, אפילו שאינו נקוב ואין חילוק בין של חרס לבין של עץ. | |||
== העברה מעציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב או לקרקע == | |||
הובאו לעיל דברי התוספתא שהזורע בעציץ נקוב ונשבר וחזר וזרעו בעציץ שאינו נקוב אם יכול לחיות חייב, ואם לאו פטור. וראה לעיל שיש גורסים להיפך.<BR/> | |||
המפרשים יצאו לבאר את טעם הדין, ובאיזה מקרה בדיוק מדובר. | |||
ה'''מנחת ביכורים''' על התוספתא כותב בפשטות שהדין הוא שחייב, ואינו מחלק בין יכול לחיות לשאינו יכול לחיות. ומבאר הדבר, שכיון שנשבר העציץ, בטלה לה נטיעה קמייתא ויש למנות לו שנות ערלה מנטיעה שניה, שהרי הוא כנוטע מחדש. | |||
בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק (ח) כתב לבאר דברי התוספתא שבאמת עציץ שאינו נקוב חייב בערלה כדין נקוב, אלא שיש חומרא בשאינו נקוב מבנקוב, שכיון שהוא אינו נקוב חיותו מועטת, ולכן אם נשבר וניטע מחדש, צריך למנות לו מחדש שנות ערלה, כל שיכול לחיות מהעפר של העציץ הנקוב החדש בלבד, כיון שהוא אינו נשען על החיות המועטת של הנטיעה הראשונה, ממילא בטלה לה הנטיעה הראשונה. ורק אם אינו יכול לחיות מכח העפר של העציץ הנקוב החדש אלא בתוספת העפר של האינו נקוב, אז יש להקל להמשיך למנות לו לפי שנות נטיעה ראשונה. אמנם אם היה בתחילה בעציץ שאינו נקוב וחזר ונטעו בעציץ אחר או בארץ, בזה אפילו אין די עפר במקום החדש, ממשיכים למנות לו את השנים מנטיעה ראשונה, כיון שזו נטיעה שכוחה יפה. | |||
ה'''חזון איש''' {{היברובוקס|14335|362|ערלה ב יג}} גורס בתוספתא להיפך, דהיינו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב. ומבאר בשני אופנים. <BR/> | |||
בדרך ראשונה מסביר שמדובר בעציץ שאינו נקוב שפטור מהתורה, כגון של מתכת או לפי הרא"ש גם בשל עץ. וקמ"ל הברייתא שאף שפטור מן הערלה כל זמן שהוא בעציץ, מ"מ מועיל לו להחשב שנות ערלה, ולכן כאשר ישבר או יוציאו מהעציץ ויעבירו אותו לעציץ נקוב או לארץ, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה. ומדמה את הדבר לגידולים שהביאום מחוץ לארץ לארץ, שהועילו להם זמן השרשתם בחו"ל להחשב להם שנות ערלה, וגם כשנוטען בארץ אינו מונה מחדש אלא משעה שנטעם בחו"ל (כל זמן שיש בגושיהן כדי שיכולים לחיות).<BR/> | |||
בדרך נוספת מסביר החזו"א באופן הפוך שחולק על הדרך הראשונה. והיינו שמדובר בעציץ של חרס שאינו נקוב שחייב בערלה לכו"ע, וקמ"ל שכיון שבתחילה היה נחשב כנטוע לענין חיוב ערלה, ממילא אין למנות לו מחדש שנות ערלה. ולאפוקי מעציץ של מתכת שאין דינו כנקוב, כיון שאינו נחשב נטיעה לענין חיוב ערלה, לא עולים לו גם שנות ערלה, אלא כשיחזור ויטענו יש להחשיבו כנטיעה חדשה. <BR/> | |||
בסוף דבריו כתב החזו"א שהדרך השניה היא המסתברת, אלא שלא משמע כן בתוספתא. | |||
==הערות שוליים == | ==הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: ערלה]] | |||
[[קטגוריה: מנחות פד:]] | |||
[[קטגוריה: גיטין ז.]] | |||
[[קטגוריה: מעשר שני ונטע רבעי פרק י]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רצד]] | |||