9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''רש"י''' (ד"ה תיומת) מסביר ש'תיומת' זה מלשון תאומים, ומבאר (ד"ה נחלקה התיומת) שהכוונה היא לשני העלים העליונים האמצעיים ששם נגמרת השדרה, וכאשר הם נחלקים זה מזה באופן שנסדקת השדרה עד העלים שלמטה מהן, זהו נחלקה התיומת. | '''רש"י''' (ד"ה תיומת) מסביר ש'תיומת' זה מלשון תאומים, ומבאר (ד"ה נחלקה התיומת) שהכוונה היא לשני העלים העליונים האמצעיים ששם נגמרת השדרה, וכאשר הם נחלקים זה מזה באופן שנסדקת השדרה עד העלים שלמטה מהן, זהו נחלקה התיומת. | ||
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | <BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | ||
<BR/>לשיטה זו הסכים | <BR/>אמנם במקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (בבא קמא צו א ד"ה נחלקה) באופן מעט שונה מרש"י, שלדעתם בחילוק מועט שתחלק בשדרה כבר נפסל, מה שאין כן לרש"י שמצריך שתחלק השדרה כל כך עד שנראים העלים העליונים חלוקים ומופרדים זה מזה לגמרי. ב'''בית יוסף''' (תרמה ד"ה נחלקה) הזכיר חילוק זה בין רש"י לתוספות. | ||
לשיטה זו הסכים בעל ה'''שבלי הלקט''' (שנא), וכן כתב ה'''תרומת הדשן''' (צו) שכן יש לנהוג למעשה שלא לפסול עד שנחלק למטה מן העלים. וכתב שהאור זרוע מיקל בזה יותר שאינו פסול אלא כשנחלקה השדרה עד העלים למטה. | |||
ב'''ספר יראים''' (תכב) מפרש גם כן שנחלקה התיומת הוא שני העלים האמצעיים של הלולב, והוסיף שאפילו נחלקו העלים בלא השדרה, קרי ליה נחלקה<ref>ב'''שבלי הלקט''' (שנא) כתב כן גם בדעת רש"י, וצ"ע. ואולי כוונתו שרש"י הוא כהרא"ם רק לענין שמפרש שהתיומת היא בראש הלולב ולאפוקי משיטת הרי"ף, אבל לענין נסדקה השדרה אינו סובר כמותו.</ref>. | ב'''ספר יראים''' (תכב) מפרש גם כן שנחלקה התיומת הוא שני העלים האמצעיים של הלולב, והוסיף שאפילו נחלקו העלים בלא השדרה, קרי ליה נחלקה<ref>ב'''שבלי הלקט''' (שנא) כתב כן גם בדעת רש"י, וצ"ע. ואולי כוונתו שרש"י הוא כהרא"ם רק לענין שמפרש שהתיומת היא בראש הלולב ולאפוקי משיטת הרי"ף, אבל לענין נסדקה השדרה אינו סובר כמותו.</ref>. | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
=== תשובת הגאונים === | === תשובת הגאונים === | ||
שיטה קרובה לזה מביאים ה'''תוספות''' (בבא קמא צו א ד"ה נחלקה) וה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) בשם '''תשובת הגאונים'''{{מקור}} שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ושנחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתבו התוספות והרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אך מיד הוסיפו שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | שיטה קרובה לזה מביאים ה'''תוספות''' (בבא קמא צו א ד"ה נחלקה) וה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) בשם '''תשובת הגאונים'''{{מקור}} שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ושנחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתבו התוספות והרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אך מיד הוסיפו שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | ||
<BR/>עוד הוסיפו התוספות והרא"ש לומר שייתכן שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן). | <BR/>עוד הוסיפו התוספות והרא"ש לומר שייתכן שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן). | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים תרמה ד"ה נחלקה) כותב שמה שכתבו שלא נמצאו אצלם לולבים כאלו הכוונה שיהיו שני העלים העליונים דבוקים זה לזה כגוף אחד, וזה אינו מצוי אצלם, אבל אצלנו יש הרבה לולבים שיש כמין דבר אדום בלולב מצד פניו שהוא מחבר בין שני ההוצין, ונראה כל ראש הלולב כאילו הוא עץ אחד בלי שום פירוד. | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||
פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר. | פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר. | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
ב'''מאירי''' (לב א ד"ה נחלקה התיומת) כתב שלשיטה זו הפסול הוא בכל העלים, אלא שאם נשאר מאותו עלה ולמעלה שיעור לולב כשר. משמע מדבריו שדי בכך שאפילו עלה אחד נחלקה תיומתו, אם אין בלעדיו שיעור לולב למעלה, פסול. ובהמשך דבריו (ד"ה ויש שואלין) כתב שהסוברים שבעינן נחלקה התיומת ברוב העלים זוהי קולא יתירה. אמנם גם הפוסלים בעלה אחד בלבד, זהו דווקא שנחלק רוב העלה. | ב'''מאירי''' (לב א ד"ה נחלקה התיומת) כתב שלשיטה זו הפסול הוא בכל העלים, אלא שאם נשאר מאותו עלה ולמעלה שיעור לולב כשר. משמע מדבריו שדי בכך שאפילו עלה אחד נחלקה תיומתו, אם אין בלעדיו שיעור לולב למעלה, פסול. ובהמשך דבריו (ד"ה ויש שואלין) כתב שהסוברים שבעינן נחלקה התיומת ברוב העלים זוהי קולא יתירה. אמנם גם הפוסלים בעלה אחד בלבד, זהו דווקא שנחלק רוב העלה. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרמה ג) פסק להלכה כשיטת הרי"ף והרמב"ם שנחלקה התיומת שגב של כל שני עלים המחוברים ביניהם נחלק ונעשו כשנים, והיינו ברוב עלים וכפי שהעיר הרמ"א. | |||
דעת ה'''רמ"א''' שם לפסוק להלכה כתרומת הדשן שפסק כרש"י, שאם נחלק העלה האמצעי עד השדרה, זהו נחלקה התיומת ופסול. והוסיף עוד שלמצוה מן המובחר נוהגים ליטול לולב שלא נחלק בחלקו העליון כלל, לחשוש למחמירים בנחלק קצת. | |||
<BR/>עוד הוסיף הרמ"א, שאם אותו עלה אינו כפול מתחילת ברייתו פסול. | |||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [https://ph.yhb.org.il/13-04-06/ נחלקה התיומת] - הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||