הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 32: | שורה 32: | ||
=====שיטת רוב הראשונים===== | =====שיטת רוב הראשונים===== | ||
אבל רוב ככל הפוסקים הסכימו לדברי הרי"ף שמסוגיין מוכח לכאורה שלהלכה היא שטלטול מן הצד שמיה טלטול. | אבל רוב ככל הפוסקים הסכימו לדברי הרי"ף שמסוגיין מוכח לכאורה שלהלכה היא שטלטול מן הצד שמיה טלטול. | ||
<BR/>ההוכחה הפשוטה לכך היא כמו שכתב בעה"מ ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול' ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול, מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. הוכחה זו כתבו גם ה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). ומה שדחה בעל המאור ראיה זו שאם כן אין טעם למה רב אסר, כתב על דבריו ה'''רמב"ן''' במלחמות ה', שעל כל פנים יכולה היתה הגמרא להעמיד את מחלוקתם בטלטול גמור ולכן רב אסר וריב"ל התיר, אבל בטלטול מן הצד לכו"ע מותר. אלא על כרחך ממה שהגמרא טרחה להעמיד כרב דווקא, מוכח דהלכה כמותו. גם התוס' שם בתוך דבריהם יישבו קושיית בעה"מ וכתבו שיכלה הגמרא להעמיד בליכא אלא מיטה אחת ואי אפשר לטלטל מן הצד ולכן ת"ק אסר וריב"ל התיר. | <BR/>ההוכחה הפשוטה לכך היא כמו שכתב בעה"מ ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול' ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול, מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. הוכחה זו כתבו גם ה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). ומה שדחה בעל המאור ראיה זו שאם כן אין טעם למה רב אסר, כתב על דבריו ה'''רמב"ן''' במלחמות ה', שעל כל פנים יכולה היתה הגמרא להעמיד את מחלוקתם בטלטול גמור ולכן רב אסר וריב"ל התיר, אבל בטלטול מן הצד לכו"ע מותר. אלא על כרחך ממה שהגמרא טרחה להעמיד כרב דווקא, מוכח דהלכה כמותו. גם התוס' שם בתוך דבריהם יישבו קושיית בעה"מ וכתבו שיכלה הגמרא להעמיד בליכא אלא מיטה אחת ואי אפשר לטלטל מן הצד ולכן ת"ק אסר וריב"ל התיר. וכן רמז ה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). | ||
<BR/>אבל '''בריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן) הסכים לדברי בעה"מ וכתב שאי אפשר להעמיד מחלוקתם בטלטול גמור, לפי שאז לא היה מתיר ר' יהודה בן לקיש כיון שאפשר לטלטלו מן הצד. | <BR/>אבל '''בריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן) הסכים לדברי בעה"מ וכתב שאי אפשר להעמיד מחלוקתם בטלטול גמור, לפי שאז לא היה מתיר ר' יהודה בן לקיש כיון שאפשר לטלטלו מן הצד. | ||
אמנם לדינא הסכים הריטב"א לדברי הרי"ף מהטעם השני שהביא הרמב"ן שם שקיימא לן בכל מקום שהלכה כרב באיסורי. | אמנם לדינא הסכים הריטב"א לדברי הרי"ף מהטעם השני שהביא הרמב"ן שם שקיימא לן בכל מקום שהלכה כרב באיסורי. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי. | על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי. | ||
<BR/>עוד הוסיפו הראשונים שמצאנו מקומות שהתירו בפשטות טלטול מן הצד בלא חולק, כגון ניעור הכר מן המעות שעליו, והטיית חבית על צידה על מנת שתיפול האבן מעליה. | <BR/>עוד הוסיפו הראשונים שמצאנו מקומות שהתירו בפשטות טלטול מן הצד בלא חולק, כגון ניעור הכר מן המעות שעליו, והטיית חבית על צידה על מנת שתיפול האבן מעליה, וכן בהטומן בגיזי צמר שאמרינן דנוער את הכיסוי והן נופלות. | ||
==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים== | ==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף==== | ====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף==== | ||
ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה מת) חילק בין אוכלין לבין מת ואבנים (וכנראה שכן הבין בדברי הרי"ף), ומשמע בדבריו דהחילוק הוא מהו הדבר המיטלטל, שאם הוא מטלטל אוכלין ואגב זה זז גם עפר אות תבן או מוקצה, מותר. אבל אם הוא מטלטל מת או אבן, אפילו שמטלטלו מן הצד אסור. כך למד גם ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) בכוונת הרי"ף. אמנם הרשב"א סיים שאולי כוונת הרי"ף היא כ[[#תירוץ התוספות וסייעתם|תוספות]]. | ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה מת) חילק בין אוכלין לבין מת ואבנים (וכנראה שכן הבין בדברי הרי"ף), ומשמע בדבריו דהחילוק הוא מהו הדבר המיטלטל, שאם הוא מטלטל אוכלין ואגב זה זז גם עפר אות תבן או מוקצה, מותר. אבל אם הוא מטלטל מת או אבן, אפילו שמטלטלו מן הצד אסור. כך למד גם ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) בכוונת הרי"ף. אמנם הרשב"א סיים שאולי כוונת הרי"ף היא כ[[#תירוץ התוספות וסייעתם|תוספות]]. | ||
ה'''רמב"ן''' (מג ב ד"ה מר) כתב בתמציתיות את תירוץ הרי"ף, ששני סוגי טלטול מן הצד יש, ישנו טלטול באוכלין שהוא דבר הראוי עם דבר שאינו ראוי ובזה מותר. וישנו טלטול מן הצד במת שלא כדרכו וזהו אסור. | |||
===תירוץ התוספות וסייעתם=== | ===תירוץ התוספות וסייעתם=== | ||
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד). וכן | '''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד), וכן דעת ה'''אגודה''' (שבת ג סד). וכן סוברים הרבה ראשונים ואף מבארים כן בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא, חידושים מג ב ד"ה מר), ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) למסקנת דבריו, ה'''ריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן). | ||
===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ||
| שורה 56: | שורה 58: | ||
שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | ||
ה'''רא"ש שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | ה'''רא"ש''' שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | <BR/>ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | ||
<BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. | <BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב שדבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת את עיקר תירוצו של הרי"ף לחלק בין דברי מאכל לבין מת ואבנים. | <BR/>ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב שדבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת את עיקר תירוצו של הרי"ף לחלק בין דברי מאכל לבין מת ואבנים. | ||