הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,219 בתים ,  16:28, 1 ביולי 2018
מ
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 16: שורה 16:
===טלטול מת===
===טלטול מת===
{{סוגיה מורחבת|טלטול מת בשבת}}
{{סוגיה מורחבת|טלטול מת בשבת}}
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין [[טלטול מת|טלטול מת בשבת]] המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין [[טלטול מת בשבת|טלטול מת]] המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר.
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
שורה 66: שורה 66:
==פסיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
===שלחן ערוך===
===שלחן ערוך===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה.  
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. וכן כתב השו"ע לעיל (ה) להתיר לטלטל את המת אם צריך למקום המת כיון שלצורך דבר המותר הוא. ודבריו בזה הם על פי '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) והובאו דבריו בבית יוסף והסכים להם.  
<BR/>עוד הוסיף שם שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו, וזהו כהרא"ש והטור {{ראה עוד|טלטול מן הצד|פסיקת ההלכה}}.
<BR/>עוד הוסיף מרן (ח) שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו, וזהו כהרא"ש והטור בתירוץ קושיית רבנו יונה {{ראה עוד|טלטול מן הצד|פסיקת ההלכה}}.


===שיטת החזון איש===
===הערת המגן אברהם והמשיגים עליו===
הקשה ה'''מגן אברהם''' (כד) מדוע אסר השולחן ערוך לנענע קש אלא אם כן בגופו, והרי לעיל בסעיף ה' התיר לטלטל מת לצורך מקומו הרי שמותר לטלטל מוקצה שלא בשביל דבר המוקצה. ותירץ שכיון שצריך לשכב על הקש הוי כעושה לצורך המוקצה. וסיים המג"א דבאמת ברא"ש משמע דלא כהשו"ע שטלטול מן הצד לצורך מקומו אסור, ואינו מותר אלא כשאינו מתכוון כלל לטלטל המוקצה כמו בצנון שהעפר מיטלטל מאליו.
<BR/>מבואר מדברי המג"א שתולה את היתר הטלטול לצורך מקומו במחלוקת התנאים, שמה שהתיר מרן טלטול מן הצד לצורך מקומו זהו כשיטת הר"ן ודעימיה שביארו בקש שעל המטה שההיתר הוא מפני שצריך למיטה ולא לקש. והבין המג"א שכוונתו להתיר טלטול דבר האסור לצורך מקומו.
 
הרבה אחרונים חלקו על דברי המגן אברהם הללו.
<BR/>הרב '''מחצית השקל''' כתב שלא מוכח מהרא"ש שחולק על הר"ן בזה, וכנראה המג"א כתב זאת מסברה דנפשיה לפי שנראה לו שתירוץ הר"ן דחוק הוא והראיה שהביא הרא"ש תירוץ אחר לקושיה זו. גם ב'''לבושי שרד''' כתב שאין הכרח לדברי המגן אברהם, אלא שפיר יש לפרש כמרן שהרא"ש מסכים שאף בצריך למקומו מותר, אלא שסובר שבקש אין זו המציאות אלא איירי זהו טלטול לצורך הקש עצמו.
 
===שיטה מחודשת מהחזון איש והחולקים עליה===
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש.
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש.
<BR/>אמנם הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''.
<BR/>אמנם הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''.

תפריט ניווט