9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מעשה בחסיד
מ |
מ (←מעשה בחסיד) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת. | האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת. | ||
== | ==האיסור== | ||
נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז"ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר. | נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז"ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור או לצורך עסקיו, וכפי שיתבאר. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==מהות האיסור== | ==מהות האיסור== | ||
נראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת, שהוא איסור ההחשכה. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=121 (ישעיה תצו ד"ה אם תשיב)].<BR/> | נראה לכאורה שהאיסור השנוי בברייתא בעירובין, לכל הפחות בענין ההליכה לפתח המדינה על מנת לרחוץ, הוא אותו איסור השנוי במשנה בשבת, שהוא איסור ההחשכה. וכן משמע ב'''תוספתא''' (שבת יח ה) שהביאה אותם בסמוך אחד לשני. וכן הוא ב'''מדרש רבה''' [מרגליות] (בהר לד טז), וב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=121 (ישעיה תצו ד"ה אם תשיב)].<BR/> | ||
אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. וראה [[#עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא|להלן]] שנראה שכן למד ה'חיי אדם'''. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור. | אמנם בענין ההליכה בשדהו על מנת לראות מה היא צריכה, אפשר שזהו איסור אחר. וכן משמע במדרשים שם שלומדים אותם ממלים שונות בפסוק. וראה [[#עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא|להלן]] שנראה שכן למד ה'''חיי אדם'''. אמנם מהברייתא עצמה בעירובין שאומרת 'כיוצא בו לא יטייל אדם' משמע שהוא אותו איסור. | ||
===מעשה בחסיד=== | ===מעשה בחסיד=== | ||
וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא"כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה. | וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא"כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה. | ||
ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש"א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי"ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ"מ החמיר על עצמו ממידת חסידות. אבל מתוך המדרש רבה וילקו"ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. | ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך דברי ה'''מאירי''' (קנ ב ד"ה ולעולם) וה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש"א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי"ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ"מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד"ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש"י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט"ז הנ"ל דזו היתה חומרתו. | ||
<BR/>אבל מתוך המדרש רבה וילקו"ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב ה'''ט"ז''' שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). [וצ"ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר]. | |||
לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור. | לכן נראה שהאיסור הוא, בין בהחשכה ובין בהולך לראות צרכי שדהו, הצירוף של הליכה ומחשבה, שהליכה לבד אינה אסורה, וכן מחשבה לבד. אך כשהולך '''על מנת''' לראות עסקיו או לעסוק בהם בצאת השבת, זהו שאסור. | ||
==מקור האיסור== | ==מקור האיסור== | ||
| שורה 61: | שורה 62: | ||
מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) שהחשכה בסוף התחום לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, לעולם אסורה משום מ'מצוא חפצך', דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד'. ועוד כתב שם (לט) שאף בתוך התחום שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות, אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת אסור. | מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) שהחשכה בסוף התחום לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, לעולם אסורה משום מ'מצוא חפצך', דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד'. ועוד כתב שם (לט) שאף בתוך התחום שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות, אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת אסור. | ||
===המתנה בתחנת אוטובוס=== | |||
כתוב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כט ט) שאסור להמתין בתחנת אוטובוס בשבת ולחכות שם כדי לנסוע מיד בצאת השבת, אא"כ הוא לדבר מצוה. אבל אם ממתין שם כדי להגן על עצמו מפני הגשם מותר. ובספר '''מנוחת אהבה''' (א י ג) אסר רק בתחנה מרכזית שאז כוונתו ניכרת לכל, אבל בתחנה רגילה כיון שאין ניכרת כוונתו מותר. ומ"מ לדבר מצוה לכו"ע מותר. | |||
<BR/>וכל זה אמור לענין 'ממצוא חפצך' אך אם האוטובוס מגיע לתחנה אחר נסיעה בשבת, יש לדון מצדדים אחרים, ועמד בזה הרב משה אפרתי בכתב העת '''עטרת שלמה''' (ד תשנ"ט סט). | |||
===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא=== | ===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא=== | ||