הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תל המתלקט == | == תל המתלקט == | ||
ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב. | ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב. | ||
=== יותר או פחות מארבע אמות === | === יותר או פחות מארבע אמות === | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
== מדרון == | == מדרון == | ||
ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה סיוע לדברי רב יהודה בשם רב מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה<ref>אמנם לא ברור האם הסיוע לדברי רב יהודה הוא מהחלק הזה של הברייתא, או מהסיפא בשם ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את הדין שאמר רב יהודה</ref>. | |||
=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | === האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | ||
הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך ב'''תוספתא''' (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך ב'''תוספתא''' (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | ||
גרסה מ־14:18, 4 במאי 2025
| בבלי: | שבת ק א |
| רמב"ם: | שבת יד טז, יז ד |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שסג לו |
האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת.
תל המתלקט
הגמרא (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב.
יותר או פחות מארבע אמות
רש"י (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים ביותר מד' אמות, הרי הוא כשאר רשות הרבים שניחא תשמישתיה. כלומר, כיוון שהמדרון מתון יותר, הרי הוא מקום ראוי להילוך הרבים, ולכן אינו יכול להיחשב רשות היחיד אפילו שהוא גבוה י' טפחים.
כן כתבו גם שאר הראשונים, הרשב"א, הריטב"א, המאירי ועוד.
בחידושים המיוחסים לר"ן (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שדין זה של זרק ונח על גבי התל חייב, הוא דווקא בארבע אמות מצומצמות, שאם הוא יותר מד' אמות ניחא תשמישתיה לרבים (כדברי רש"י), ואם הוא פחות מד' אמות, אין זה רשות היחיד, ואפילו שהוא רחב יותר מארבע בקרקעיתו, כל שהשיפוע של י' טפחים הוא פחות מד' אמות פטור.
השפת אמת (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, שכיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך.
ולכאורה כוונת הר"ן שכיוון שאין פה ארבע אמות, ממילא אין כאן רשות היחיד. ומשמע בדבריו שהגדרת רשות היחיד היא על כל התל מתחילת שיפועו, ולא רק בגובהו, ולכן כשאין ארבע אמות, אין כאן רשות היחיד. וראה להלן בדברי הרמב"ם.
אמנם לא מצאנו מפורש התייחסות בראשונים אחרים לכאן או לכאן, מלבד המאירי (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) שחולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה.
היכן נחשב רשות היחיד
מדברי רש"י (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ורואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו.
המהרש"ל למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה בגובה ארבע אמות.
הרמב"ם (שבת יד טז) ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד המהרש"ל בדעתו.
אופן חישוב התל
בשו"ת מהרלב"ח (יט) הביא שלוש אפשרויות לחישוב הד' אמות של התל.
מדרון
הגמרא (שבת ק א) מביאה סיוע לדברי רב יהודה בשם רב מברייתא המובאת גם בתוספתא (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה[1].
האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע
הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך בתוספתא (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות.
הרמב"ם (שבת יז ד) שכתב הלכה זו, לא ציין שצריך שהמדרון יהיה עשר בתוך ארבע. ובאמת הראב"ד שם השיג עליו וכתב שהוא דווקא במדרון שמתלקט עשרה מתוך ארבע, שאז הוא נחשב כמחיצה, ושכן מפורש בתוספתא.
כדברי הראב"ד כתב גם הרשב"א (שבת ק א ד"ה הא דקתני) וכתב שכן היא גם דעת הגמרא, אלא שדרכה לקצר. וכן כתב הריטב"א.
מדרון מדין מחיצה או מדין היכר
- ^ אמנם לא ברור האם הסיוע לדברי רב יהודה הוא מהחלק הזה של הברייתא, או מהסיפא בשם ר' חנינא בן גמליאל, שאומר במפורש את הדין שאמר רב יהודה