10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
←יותר או פחות מארבע אמות
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== יותר או פחות מארבע אמות == | == יותר או פחות מארבע אמות == | ||
'''רש"י''' (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים | '''רש"י''' (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים ביותר מד' אמות, הרי הוא כשאר רשות הרבים שניחא תשמישתיה. כלומר, כיוון שהמדרון מתון יותר, הרי הוא מקום ראוי להילוך הרבים, ולכן אינו יכול להיחשב רשות היחיד אפילו שהוא גבוה י' טפחים. | ||
<BR/>כן כתבו גם שאר הראשונים, '''הרשב"א''', '''הריטב"א''' ועוד. | <BR/>כן כתבו גם שאר הראשונים, '''הרשב"א''', '''הריטב"א''' ועוד. | ||
ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) | ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שדין זה של זרק ונח על גבי התל חייב, הוא דווקא בארבע אמות מצומצמות, שאם הוא יותר מד' אמות ניחא תשמישתיה לרבים (כדברי רש"י), ואם הוא פחות מד' אמות, אין זה רשות היחיד, ואפילו שהוא רחב יותר מארבע בקרקעיתו, כל שהשיפוע של י' טפחים הוא פחות מד' אמות פטור. | ||
<BR/>דבריו | <BR/>ה'''שפת אמת''' (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, שכיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך. | ||
<BR/>ולכאורה כוונת הר"ן שכיוון שאין פה ארבע אמות, ממילא אין כאן רשות היחיד. ומשמע בדבריו שהגדרת רשות היחיד היא על כל התל מתחילת שיפועו, ולא רק בגובהו, ולכן כשאין ארבע אמות, אין כאן רשות היחיד. וראה להלן בדברי הרמב"ם. | |||
<BR/>אמנם לא מצאנו מפורש התייחסות בראשונים אחרים לכאן או לכאן, מלבד ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) שחולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה. | |||
== היכן נחשב רשות היחיד == | == היכן נחשב רשות היחיד == | ||