10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ב'''בית חדש''' (ב ד"ה ועוד נראה לי) הביא פירוש נוסף בדעת הטור, שבאמת מיל קאי אנראה בלבד, וגדר נראה הוא עד מיל, אך אם אינו נראה בעינן שיהא סמוך '''תוך''' מיל. ולכן כתב הטור לשון "ובלבד שלא יהיו רחוקים '''יותר''' ממיל". | ב'''בית חדש''' (ב ד"ה ועוד נראה לי) הביא פירוש נוסף בדעת הטור, שבאמת מיל קאי אנראה בלבד, וגדר נראה הוא עד מיל, אך אם אינו נראה בעינן שיהא סמוך '''תוך''' מיל. ולכן כתב הטור לשון "ובלבד שלא יהיו רחוקים '''יותר''' ממיל". | ||
<BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ובלבד) כתב שלפי הטור מיל קאי על שניהם. והביא ראיה לשיטתו מהגמרא, שהגמרא אומרת שמיל הוא כמו מחמתן לטבריא, והרי ידוע שחמתן בהר וטבריא בעמק, כלומר שהם נראים זו לזו, ואעפ"כ דווקא תוך מיל. ועוד הוכיח מקושיית הגמרא ששאלה 'בשלמא נראה אף שאינו סמוך אלא סמוך אף שאינו נראה היכי משכחת לה', ואינו מובן מה הקושיה, אלא ודאי כיון שגם נראה ואינו סמוך הוא עדיין תוך מיל, א"כ סמוך ואינו נראה הוא פחות מזה, והיאך ייתכן שלא יהיה נראה. | |||
=== שיטת הר"ן ופירוש דבריו === | === שיטת הר"ן ופירוש דבריו === | ||
| שורה 49: | שורה 50: | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | ||
<BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' () כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) | <BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' (ג) כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן למד ה'''גר"א''' (ד"ה ובלבד) בדעת השו"ע, וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) וכפי שהכריע ב'''שער הציון''' (ז). | ||
ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ||