הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"

ה'''רי"ף''' (ב א) הזכיר את המימרא של ריב"ל ואת הסייג למיל, אבל לא הזכיר את הברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרי"ף ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה או שמא דווקא לנראה.<ref>ראה במגיד משנה (ג י) שתמה על השמטת הרי"ף, וכתב שוודאי כוונתו שהם שני דברים כפשט הגמרא, ושגדר מיל קאי אסמוך בלבד, כפי שסובר גם בדעת הרמב"ם.</ref>.

<BR/>ה'''פרי חדש''' (תרפח ב) גם הוא פירש דברי ה'יש מפרשים' כדברי מהר"ם אלשקר, אך את הפירוש השני 'אי נמי' לא פירש שהגמרות חלוקות, אלא שמיל מתייחס גם לסמוך וגם לנראה<ref>ראה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), שתמה על דברי הפר"ח שלכאורה הם הם דברי הב"י. ןלכא' לא דק, כי הב"י מפרש תחילת דברי הר"ן דמיל קאי אסמוך בלבד, אילו הפר"ח מפרש דקאי אתרווייהו.</ref>, אלא שסמוך הוא בכפוף לתחום העיר, שאם זהו מחוץ לתחום העיר אף שהוא פחות ממיל, אינו נידון ככרך. ואילו נראה אינו מתחשב עם תחום העיר, שכל זמן שהוא נראה, אפילו הוא חוץ לתחום, חשיב ככרך, ובלבד שיהיה תוך מיל. ולבסוף סיים הר"ן שגם אם נפרש שמיל לא קאי על נראה, מ"מ לא מסתבר להרחיקו כמה פרסאות. ומסיק הפר"ח שזוהי דעת הרמב"ם והטור, שגם בנראה בעינן שלא יהיו רחוקים ממיל.