הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===פירושי הראשונים בדברי ר' יהושע=== | ===פירושי הראשונים בדברי ר' יהושע=== | ||
'''רש"י''' (מנחות סה ב ד"ה אף) מפרש שכשם שצריך למנות ימים ולקדש את החודש, כן יש למנות ימים ולקדש עצרת. וכשם שראש חדש ניכר סמוך לביאתו, כלומר ידוע שממולד הלבנה מתחילים לספור, כן גם עצרת צריך להיות ניכר בתחילת הספירה, והיינו שמתחילים למנות מזמן קבוע שהוא יו"ט ראשון של פסח, | '''רש"י''' (מנחות סה ב ד"ה אף) מפרש שכשם שצריך למנות ימים ולקדש את החודש, כן יש למנות ימים ולקדש עצרת. וכשם שראש חדש ניכר סמוך לביאתו, כלומר ידוע שממולד הלבנה מתחילים לספור, כן גם עצרת צריך להיות ניכר בתחילת הספירה, והיינו שמתחילים למנות מזמן קבוע שהוא יו"ט ראשון של פסח, ולא אחר שבת שאז אין היכר קבוע מתחילתו אלא כל שנה בתאריך אחר. | ||
'''תוספות''' (ד"ה מה, ראש השנה ה א ד"ה אמרה) הביאו פירושו של '''רבנו תם''' שכשם שראש חודש ניכר לכולם בכך שהלבנה מכוסה, ובכך יודעים כולם שלמחר מקדשים את החודש, כך עצרת צריך להיות ניכר בכך שיתנו עיניהם בחמישה לחודש ניסן לראות גודל הלבנה, וכשיראוהו בסיון באותו שיעור, ידעו שלמחר יתקדש עצרת. | |||
<BR/>ובשם '''ר' משולם''' הביאו שאי אפשר לומר 'מנה ימים וקדש חודש' שהרי זה ילפינן בגמרא (ראש השנה ה א) ממדרש חכמים, ואין בזה קושיה על הצדוקים שאינם מודים אלא בתורה שבכתב. אלא צריך לגרוס 'מנה ימים וקדש יובל', שכשם שהיובל לעולם מתחילים למנותו לאחר שנת החמישים, אף עצרת לעולם יש למנותו ממחרת יום טוב ראשון. אולם בתוס' שם הקשו על זה שאם כן היה צריך לומר 'מנה '''שנים''' וקדש יובל'. | |||
<BR/>ועוד פירוש הביאו תוס' שם שכשם שראש חודש אפשר תמיד לדעת מתי יבוא על ידי מניית הימים מראש חודש הקודם, והוא תמיד מספר קבוע, כך עצרת יש לקדשה על פי חשבון קבוע לאחר חמישים יום. | |||
==בלילה== | ==בלילה== | ||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. | ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. | ||