הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←מקורות התנאים) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור. | לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור. | ||
לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי. | לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי. | ||
== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | == הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | ||