הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה.
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה.


ה'''רי"ד''' (סוכה לב א) הקשה על שיטה זו, מה שונה פסול זה מפסול [[נקטם ראשו]]?
<BR/>ב'''שבלי הלקט''' יישב קושיה זו,
=== תשובת הגאונים ===
=== תשובת הגאונים ===
שיטה קרובה לזה מביא ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) בשם '''תשובת הגאונים'''{{מקור}} שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ושנחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אך מיד הוסיף שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר.
שיטה קרובה לזה מביא ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) בשם '''תשובת הגאונים'''{{מקור}} שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ושנחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אך מיד הוסיף שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר.
<BR/>עוד הוסיף הרא"ש לומר שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן).  
<BR/>עוד הוסיף הרא"ש לומר שייתכן שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן).  
=== שיטת הרי"ף וסייעתו ===
=== שיטת הרי"ף וסייעתו ===
פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר.
פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר.
שורה 26: שורה 28:
<BR/>וכן ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול, מבלי לפרט אילו עלים וכמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול.
<BR/>וכן ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול, מבלי לפרט אילו עלים וכמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול.
<BR/>כשיטה זו כתב גם בעל '''הלכות גדולות''' (טו לולב רד), וגם הוא לא כתב שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא דיבר באופן כללי על חיבור העלים זה לזה. וכן הביאו התוספות (ד"ה נחלקה) בשמו.  
<BR/>כשיטה זו כתב גם בעל '''הלכות גדולות''' (טו לולב רד), וגם הוא לא כתב שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא דיבר באופן כללי על חיבור העלים זה לזה. וכן הביאו התוספות (ד"ה נחלקה) בשמו.  
<BR/>אמנם הרא"ש (סוכה ג ו) בתחילת דבריו נוטה לומר שדעת בה"ג היא כדעת רש"י שמדובר דווקא על ההוצא העליון, שהרי אם לא כן נצטרך לומר שמדבר על שאר ההוצין שבלולב, והיינו לפחות רובם, וזה לא ייתכן לומר כי הגמרא אומרת 'נחלקה התיומת' ביחיד. אמנם מיד דוחה הרא"ש דבר זה, וכותב שאפשר לומר שהכוונה נחלקה התיומת של כל אחד ואחד, ולכן יש לפרש דעת בה"ג כדעת הרי"ף, ומשמע ברא"ש גם שמסכים לשיטה זו להלכה.
<BR/>אמנם הרא"ש (סוכה ג ו) בתחילת דבריו נוטה לומר שדעת בה"ג היא כדעת רש"י שמדובר דווקא על ההוצא העליון, שהרי אם לא כן נצטרך לומר שמדבר על שאר ההוצין שבלולב, והיינו לפחות רובם, וזה לא ייתכן לומר כי הגמרא אומרת 'נחלקה התיומת' ביחיד. אמנם מיד דוחה הרא"ש דבר זה, וכותב שאפשר לומר שהכוונה נחלקה התיומת של כל אחד ואחד, ולכן יש לפרש דעת בה"ג כדעת הרי"ף, ומשמע ברא"ש גם שמסכים לשיטה זו להלכה.
<BR/>אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (לב א ד"ה ונחלקה) נשאר עם מסקנה שדעת בה"ג כדעת תשובת הגאונים שנחלקה התיומת הוא דווקא בעלה העליון, והיינו שאם היתה מחוברת מתחילת ברייתה ונחלקה, פסול.
 
לשיטת הרי"ף הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (סוכה לב א).


==== כמה עלים צריכים להחלק ====
==== כמה עלים צריכים להחלק ====
שורה 34: שורה 39:
<BR/>ובאמת שכן נמצא במפורש ב'''תשובות הגאונים''' (אופק מז) שנחלקה התיומת הוא דווקא כשנחלקה רובה, וכן רוב העלים של כל הלולב. אבל אם רב העלים קיימים שלא נחלק רוב כל עלה ועלה, אלא רק המיעוט נחלקו אפילו מראשן עד סופן כשר, כי בתר רובא אזלינן בכל עלה ועלה, וכן בכל העלין.  
<BR/>ובאמת שכן נמצא במפורש ב'''תשובות הגאונים''' (אופק מז) שנחלקה התיומת הוא דווקא כשנחלקה רובה, וכן רוב העלים של כל הלולב. אבל אם רב העלים קיימים שלא נחלק רוב כל עלה ועלה, אלא רק המיעוט נחלקו אפילו מראשן עד סופן כשר, כי בתר רובא אזלינן בכל עלה ועלה, וכן בכל העלין.  


ב'''מאירי''' (לב א ד"ה נחלקה התיומת) כתב שלשיטה זו הפסול הוא בכל העלים, אלא שאם נשאר מאותו עלה ולמעלה שיעור לולב כשר. משמע מדבריו שדי בכך שאפילו עלה אחד נחלקה תיומתו, אם אין בלעדיו שיעור לולב למעלה, פסול. ובהמשך דבריו (ד"ה ויש שואלין) כתב שהסוברים שבעינן נחלקה התיומת ברוב העלים זוהי קולא יתירה. אמנם גם הפוסלים בעלה אחד בלבד, זהו דווקא שנחלק רוב העלה.
[[קטגוריה: ארבעת המינים]]
[[קטגוריה: ארבעת המינים]]
[[קטגוריה: סוכה לב.]]
[[קטגוריה: סוכה לב.]]
[[קטגוריה: שופר סוכה ולולב פרק ח]]
[[קטגוריה: שופר סוכה ולולב פרק ח]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תרמה]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תרמה]]