הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדק העלין שבראש השדרה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | <BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדק העלין שבראש השדרה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | ||
=== שיטת הגאונים === | === שיטת הגאונים והרי"ף === | ||
'''רבנו חננאל''' (לב א ד"ה אר' יהושע בן לוי) סובר שהתיומת היא בראש הלולב, ומפרש הכוונה לגב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה, אם הם נפרדו ונעשה כל אחד מהם כשני עלים נפרדים, הרי זה פסול כאילו נפרצו עליו, אך אם רק נפרדו ההוצין זה מזה ונשארו העלים כל אחד כשהוא כפול לשנים, כשר. | '''רבנו חננאל''' (לב א ד"ה אר' יהושע בן לוי) סובר שהתיומת היא בראש הלולב, ומפרש הכוונה לגב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה, אם הם נפרדו ונעשה כל אחד מהם כשני עלים נפרדים, הרי זה פסול כאילו נפרצו עליו, אך אם רק נפרדו ההוצין זה מזה ונשארו העלים כל אחד כשהוא כפול לשנים, כשר. | ||
גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, שכל עלה בלולב כפול הוא לשנים. וכותב הרי"ף שאם רק נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד כשהוא כפול לשנים, כלומר התיומת שלהן קיימת, כשר. אך אם נחלקה התיומת ונעשה כל עלה כשני עלים נפרדים, הרי הוא כאילו נפרצו העלין ופסול. | |||
<BR/>אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | |||
כשיטה זו כתבו גם התוספות (ד"ה נחלקה) בשם '''בעל הלכות גדולות''', וגם הם לא הדגישו שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא כתבו בסתם שהתיומת היא החיבור שמדביק את שני עלי ההוצא זה לזה. | |||
[[קטגוריה: ארבעת המינים]] | [[קטגוריה: ארבעת המינים]] | ||