הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 58: | שורה 58: | ||
===ברכה לאחר זמן הדלקה=== | ===ברכה לאחר זמן הדלקה=== | ||
ב'''הגהות''' על ספר '''מנהגים טירנא''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33774&st=&pgnum=14&hilite= (מנהג של שבת כו)] הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' (פז) שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/> | ב'''הגהות''' על ספר '''מנהגים טירנא''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33774&st=&pgnum=14&hilite= (מנהג של שבת כו)] הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1238&pgnum=157 (פז)] שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/> | ||
והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש.<BR/> וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק. וגם ה'''אליה רבה''' (י) השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה, וראה גם בס' '''ישועות יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&hilite=4a4263e2-86c0-4382-af74-cba274e74e8b&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=223 (ב)]. גם ב'''באר היטב''' (ט) אמנם הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא. | והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש.<BR/> וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק. וגם ה'''אליה רבה''' (י) השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה, וראה גם בס' '''ישועות יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&hilite=4a4263e2-86c0-4382-af74-cba274e74e8b&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=223 (ב)]. גם ב'''באר היטב''' (ט) אמנם הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''לבושי מרדכי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=786&st=&pgnum=470&hilite= (מהד' רביעאי יט)] כתב להלכה מי ירים ראש לחלוק על רבינו המג"א בדיעבד, ושפיר חשיב עובר לעשייתן, שעיקר מצוות הדלקה שיהיה סעודה אצל הנר, ודומה בזה לטלית ותפילין. | <BR/>אבל בשו"ת '''לבושי מרדכי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=786&st=&pgnum=470&hilite= (מהד' רביעאי יט)] כתב להלכה מי ירים ראש לחלוק על רבינו המג"א בדיעבד, ושפיר חשיב עובר לעשייתן, שעיקר מצוות הדלקה שיהיה סעודה אצל הנר, ודומה בזה לטלית ותפילין. | ||