10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סוגית הגמרא
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב. | ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב. | ||
<BR/>ומביאה סיוע לדברי רב אלו מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה. | <BR/>ומביאה סיוע לדברי רב אלו מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה. | ||
== יותר או פחות מארבע אמות == | |||
'''רש"י''' (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים ביותר מד' אמות, שאם הוא מתלקט ביותר מד' אמות, הרי הוא כשאר רשות הרבים שניחא תשמישתיה. כלומר, כיוון שהוא מקום ראוי להילוך הרבים אינו יכול להיחשב רשות היחיד אפילו שהוא גבוה י' טפחים. | |||
<BR/>כן כתבו גם שאר הראשונים, '''הרשב"א''', '''הריטב"א''' ועוד. | |||
ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) כותב שדין זה של זרק ונח על גבי התל חייב, הוא דווקא בארבע אמות מצומצמות, שאם הוא יותר מד' אמות ניחא תשמישתיה לרבים (כדברי רש"י), ואם הוא פחות מד' אמות, אין זה רשות היחיד, ואפילו שהוא רחב יותר מארבע בקרקעיתו, כל שהשיפוע של י' טפחים הוא פחות מד' אמות פטור. | |||
<BR/>דבריו אלו של הר"ן מתכתבים עם דברי הרמב"ם להלן, שמשמע בדבריו שהחיוב הוא על זריקה בכל התל, ולאו דווקא על על גובהו וכפי שיתבאר לקמן. | |||
== היכן נחשב רשות היחיד == | == היכן נחשב רשות היחיד == | ||