הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תיקון המקור)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר.
{{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||קריאת שמע ב י| אורח חיים סב ד}}
{{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||קריאת שמע ב י| {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_סב_ב|אורח חיים סב ב}}
== מקורות התנאים ==
== מקורות התנאים ==
ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.<BR/>
ה'''משנה''' (סוטה ז א) מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון.
לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.  
{{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר (שבת יב ב) שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור.  


לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.
לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' (ברכות יג א). רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך<ref>על פי המאירי (ברכות יג א)</ref>. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי.
שורה 10: שורה 10:
== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==
== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה ==
ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.  
ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים.  
<BR/>לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור<ref>הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.</ref>.
{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור<ref>הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.</ref>.


ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.
ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע.