הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ) הביאו ראיה נגד דברי רש"י מהגמרא בגיטין (כא ב) שם מובא שאם [[כתב גט על חרס של עציץ נקוב כשר]], ושכן מוכח מכמה מקומות שסתם עציץ הוא של חרס.<BR/> | ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ) הביאו ראיה נגד דברי רש"י מהגמרא בגיטין (כא ב) שם מובא שאם [[כתב גט על חרס של עציץ נקוב כשר]], ושכן מוכח מכמה מקומות שסתם עציץ הוא של חרס.<BR/> | ||
לכן מפרש '''רבנו תם''' שדווקא חרס צריך נקיבה, אבל עץ לא צריך נקיבה לפי שהוא מתלחלח יותר מן החרס.<BR/> | לכן מפרש '''רבנו תם''' שדווקא חרס צריך נקיבה, אבל עץ לא צריך נקיבה לפי שהוא מתלחלח יותר מן החרס.<BR/> | ||
אמנם התוספות במנחות (פד ב ד"ה כאן) כתבו בשם רבנו תם שכך היה רגיל לפרש בתחילה, אבל לאחר מכן פירש שבשל עץ לא שאינו '''צריך''' נקיבה, אלא שלא '''מועיל''' נקיבה. | אמנם התוספות במנחות (פד ב ד"ה כאן) כתבו בשם רבנו תם שכך היה רגיל לפרש בתחילה, אבל לאחר מכן פירש שבשל עץ לא שאינו '''צריך''' נקיבה, אלא שלא '''מועיל''' נקיבה, לעומת זאת בשל חרס מועיל נקיבה. יוצא שיש חילוק בין הפירוש הראשון של רבנו תם המובא בגיטין, לבין פירושו האחרון המובא במנחות. שלפירוש הראשון כלי חרס נקוב הרי הוא כארץ ושאינו נקוב אינו כארץ, ואילו של עץ לעולם הוא כארץ בין נקוב ובין שאינו נקוב. לעומת זאת לפי פירושו השני, עציץ של חרס בין נקוב ובין שאינו נקוב הרי הוא כארץ, ואילו של עץ בין נקוב ובין שאינו נקוב אינו כארץ. | ||
== פסיקת הראשונים והאחרונים == | == פסיקת הראשונים והאחרונים == | ||