הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:
גם ב'''כלבו''' (צב) שפסק כדברי הירושלמי לא חילק בזה.  
גם ב'''כלבו''' (צב) שפסק כדברי הירושלמי לא חילק בזה.  


אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס, ומה שאמרו שהשרשין מפעפעין הוא מפני שדרך החרס הם יונקים מן הקרקע, אבל בעציץ (או ספינה) של עץ אין השרשים מפעפעים וצריך נקיבה, ואם אינו מנוקב אינו חייב בערלה. וכתב כן גם בפירוש המשניות שלו, וכן היא גם דעת ה'''ר"ש''' (ערלה א ב), וגורסים הם בדברי הירושלמי שם "'''שאין''' כלי חרס עומד בפני שורשים". וכן דעת ה'''אור זרוע''' (ערלה חדש ושביעית שיג)<ref>והוא גורס בתוספתא שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג '''פטור'''. </ref>, וכן פסק להלכה ה'''טור''' (יורה דעה רצד) שאם הספינה או העציץ של עץ אינם נקובים, פטור מן הערלה. וכן פירש הרב '''ברטנורא''' על המשנה (א ב) וה'''תפארת ישראל''' (יד).
אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס, ומה שאמרו שהשרשין מפעפעין הוא מפני שדרך החרס הם יונקים מן הקרקע, אבל בעציץ (או ספינה) של עץ אין השרשים מפעפעים וצריך נקיבה, ואם אינו מנוקב אינו חייב בערלה. וכתב כן גם בפירוש המשניות שלו, וכן היא גם דעת ה'''ר"ש''' (ערלה א ב), וגורסים הם בדברי הירושלמי שם "'''שאין''' כלי חרס עומד בפני שורשים". וכן פסק להלכה ה'''טור''' (יורה דעה רצד) שאם הספינה או העציץ של עץ אינם נקובים, פטור מן הערלה. וכן פירש הרב '''ברטנורא''' על המשנה (א ב) וה'''תפארת ישראל''' (יד).
 
ה'''אור זרוע''' (ערלה חדש ושביעית שיג) סובר שגם בספינה (או בעציץ) של חרס בעי נקיבה, אבל אם אינו נקוב פטור, לפי שהוא גורס בתוספתא שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג '''פטור''', וזהו בסתירה למשנה שאומרת שהנוטע בספינה חייב, ומתרץ לחלק בין ספינה נקובה לשאינה נקובה, ושתיהן בשל חרס.  


ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ.
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ.