הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 69: שורה 69:


==ברכת שהחיינו==
==ברכת שהחיינו==
{{סוגיה מורחבת|ברכת שהחיינו על מצוות}}


היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42977&hilite=7c4d5b83-506a-4ca2-b572-9c1ea53f18f1&st=%D7%A2%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=276 (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין כיסוי הדם, וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שמעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.<BR/>
היעב"ץ ב'''סידור בית יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42977&hilite=7c4d5b83-506a-4ca2-b572-9c1ea53f18f1&st=%D7%A2%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=276 (דיני ערב שבת לב)] כותב שפעם ראשונה שמקיים המצוה של הדלקת נרות שבת, מברך [[שהחיינו כדין כל המצוות]]. וכן העלה להלכה בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=113 (ס)] על פי דברי ה'''טורי זהב''' (אורח חיים כב א), שכתב לגבי ציצית ותפילין, שבפעם הראשונה שמברך עליהם, יש לו [[לברך גם שהחיינו]], ולמד כן מדברי ה'''רמ"א''' (יורה דעה כח) לענין כיסוי הדם, וכן הדין בכל המצוות שעושה בפעם הראשונה, וא"כ כ"ש לנידון דידן שהאשה אין לה מצוות כל כך, כי אם שלושה ובודאי שמחה גדולה היא לה. וסיים שם דאף לפי ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים כב א) שכתב דאין לברך על ציצית ותפילין שאינן באות מזמן לזמן, מ"מ הכא מודה מפני שהדלקת הנר באה מזמן לזמן. ושוב חזר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=175&hilite= (צד)] וחיזק דבריו שנית, וביאר דמ"מ איש אינו מברך שהחיינו לפי שמעושה כן באופן זמני, ולא מתחנך למצווה, שהרי לעולם אם יש אשה עמו היא קודמת לו. ועיי"ש עוד שהאריך לחלק בין הדלקת הנר ל[[ספירת העומר]] שאין מברכים בה שהחיינו. ובמהדורא תניינא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1894&pgnum=35 (טו)] ביסס דבריו באריכות וכתב שאין בזה שום חשש ברכה לבטלה, אלא אדרבה שכר ברכה בידה.<BR/>