הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"

נוספו 3,190 בתים ,  23:30, 28 בנובמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
מ
 
(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||שבת מג ב-מד א, צד ב||שבת כו כא,כג|אורח חיים שיא א-ה}}
באילו תנאים ולאיזה צורך מותר לטלטל מת בשבת.
באילו תנאים ולאיזה צורך מותר לטלטל מת בשבת.
{{מקורות||שבת מג ב-מד א, צד ב||שבת כו כא-כב|אורח חיים שיא א-ז}}
==סוגיית הגמרא==
==סוגיית הגמרא==
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו [[טלטול מן הצד]], אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו [[#טלטול על ידי ככר או תינוק|ככר או תינוק]], שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו [[טלטול מן הצד]], אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו [[#טלטול על ידי ככר או תינוק|ככר או תינוק]], שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת {{ראה עוד|טלטול מת בשבת|הערות בפשט הגמרא}}.
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא [[לכבות את הדלקה]] שהוא איסור חמור יותר.
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא [[לכבות את הדלקה]] שהוא איסור חמור יותר.
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
שורה 49: שורה 48:
===טעם ההיתר===
===טעם ההיתר===
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שטעם ההיתר בטלטול על ידי כיכר או תינוק, הוא שעל ידי שמניח על המת כיכר או תינוק עושה את המת טפל אליהם ובכך מתירו בטלטול.  
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שטעם ההיתר בטלטול על ידי כיכר או תינוק, הוא שעל ידי שמניח על המת כיכר או תינוק עושה את המת טפל אליהם ובכך מתירו בטלטול.  
 
<BR/>ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, כתב '''רש"י''' (קמב ב ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות, וה'''רמב"ם''' (שבת כו כא) כתב שהוא משום שאדם בהול על מתו.
===אם מותר על ידי דבר אחר===
===טלטול על ידי דבר אחר===
====טלטול על ידי כסות שמניח עליו או שלבוש בה====
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).


שורה 57: שורה 57:


ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. מסתימת דבריו משמע שאינו מתיר אלא להניח בגד, אבל בגד שלבוש בו המת אינו מתיר לטלטלו עמו.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. והמשך דבריו (ד) הביא בשם יש מי שאומר את דעת ר' אביגדור שדווקא במת ערום הצריכו כיכר או תינוק, אבל אם הוא לבוש בכסותו אין צריך.
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (טז) דחה דברי הב"י לחלק בין כסות שלבוש בה לבין כסות המונחת עליו, וכתב שדווקא תכריכין שאינו עתיד לפשטן הם בטלים למת אבל כסותו שעתידים לפשטה ממנו אינה בטלה וחשיב ככיכר או תינוק. אבל ב'''באור הלכה''' (ד"ה יש מיש אומר אלא) דחה דברי המג"א והוכיח שגם כסות בטלה היא אצל המת, דאטו הגמרא במת עריטלאי עסקינן, וגם ק"ו הוא, אם מיטה שודאי עתיד הוא לרדת ממנה כל זמן ששוכב בה בטלה היא אליו ואי אפשר לטלטלו אגבה, כל שכן בגדיו שבטלים הם אצלו כיון שצריך הוא להן עתה, ואינם חשובים ככיכר או תינוק.


כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.  
כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.  
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) הקשה על זה מהט"ז סימן ש"ח סק"ב שם מבואר שכל שהוא שלא לצורך אותו היום, אסור לטלטל אף כלי שמלאכתו להיתר, וזה שייך דווקא בכיכר אות תינוק.  
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) הקשה על זה מהט"ז סימן ש"ח סק"ב שם מבואר שכל שהוא שלא לצורך אותו היום, אסור לטלטל אף כלי שמלאכתו להיתר, וזה שייך דווקא בכיכר אות תינוק.  


====קושיית ר' עקיבא איגר והתירוצים עליה====
הקשה '''ר' עקיבא איגר''' בגליון הש"ס אמאי לא תהיה המטה במקום כיכר או תינוק ויטלטלו את המת אגב המיטה, ונשאר בצע"ג.
כמה תירוצים נאמרו בזה באחרונים.
<BR/>ה'''רש"ש''' בהגהותיו  (ד"ה היכא) כתב שהמיטה טפלה היא למת ולכן אינה חשובה ככיכר או תינוק לטלטל את המת אגבה, והביא לזה ראיה מהמשנה ש[[המוציא את המת במיטה]] לדעת ר' שמעון פטור, ומשמע שפטור אף על הוצאת המיטה, והיינו טעמא לפי שטפלה היא לו, כשם שטפלה המיטה לחי לדעת תנא קמא. כדברי הרש"ש מתבאר גם מתוך דברי ה'''באור הלכה''' שהובאו לעיל.
<BR/>ויש מתרצים (דרוש מקור) שלא הותר טלטול אגב כיכר או תינוק אלא כאשר דבר ההיתר נמצא מעל המת, אך כאשר הוא נמצא תחת המת לא התירו.
===בשאר דברים===
===בשאר דברים===
ה'''גמרא''' (קמב ב) מביאה כמה הוראות של אמוראים שהתירו לטלטל ארנק ולבנה בחצר ע"י שמניח עליהם כיכר או תינוק. אבל רב אשי חלק על כל זה ואמר שלא התירו כיכר או תינוק אלא למת בלבד, ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות שהמת מוטל בחמה. אבל ה'''רמב"ם''' (כו כא) כתב הטעם מפני שאדם בהול על מתו ואם לא נתיר לו יבוא לכבות.
<BR/>כדברי רב אשי נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' שם, וב'''טור''' (אורח חיים שיא) וב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).


===להלכה===
===להלכה===
שורה 68: שורה 78:


==טלטול המת לצורך מקומו של מת==
==טלטול המת לצורך מקומו של מת==
כתב '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) שכל מה שאסרו במת לטלטלו מן הצד ולא התירו אלא ע"י כיכר או תינוק, הוא דווקא כאשר רוצה לטלטלו לצורך המת כגון מחמה לצל, אבל אם צריך למקומו של מת מותר לטלטלו מן הצד ולהפכו ממיטה למיטה, ש[[טלטול מן הצד#תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים|טלטול מן הצד לצורך דבר המותר]] שרי אף במת. וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רבנו ירוחם) שדבריו נכונים, וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).  
כתב '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) שכל מה שאסרו במת לטלטלו מן הצד ולא התירו אלא ע"י כיכר או תינוק, הוא דווקא כאשר רוצה לטלטלו לצורך המת כגון מחמה לצל, אבל אם צריך למקומו של מת מותר לטלטלו מן הצד ולהפכו ממיטה למיטה, ש[[טלטול מן הצד#תירוץ התוספות וסייעתם|טלטול מן הצד לצורך דבר המותר]] שרי אף במת. וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רבנו ירוחם) שדבריו נכונים, וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).  


==הוצאת המת לרשות אחרת==
==הוצאת המת לרשות אחרת==
שורה 94: שורה 104:
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת צד:]]
[[קטגוריה:שבת צד:]]
[[קטגוריה:שבת קמב:]]
[[קטגוריה:שבת פרק כו]]
[[קטגוריה:שבת פרק כו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיא]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיא]]