58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) תגית: שחזור ידני |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו. | הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו. | ||
על כך מיישבת הגמרא שמי שמחייב באש משום חציו מחייב גם משום ממונו, ונחלקו הראשונים איך להבין את מסקנת הגמרא.<br> | על כך מיישבת הגמרא שמי שמחייב באש משום חציו מחייב גם משום ממונו, ונחלקו הראשונים איך להבין את מסקנת הגמרא.<br> | ||
'''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה אית ליה}} מסביר שכוונת הגמרא היא שלדעת רבי יוחנן יש שתי רמות של חיוב - החיוב הבסיסי הוא חיוב באשו משום חציו, בו אין פטור של טמון באש ומתחייבים בתשלום ד' דברים כאדם המזיק, ובמקרה בו "כלו לו חציו" הוא מתחייב בדרגה הפחותה יותר של "אשו משום ממונו" ונפטר מלשלם על טמון וד' דברים. כך נראה שפרשו גם ה'''מאירי''' {{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה אית ליה}} | '''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה אית ליה}} מסביר שכוונת הגמרא היא שלדעת רבי יוחנן יש שתי רמות של חיוב - החיוב הבסיסי הוא חיוב באשו משום חציו, בו אין פטור של טמון באש ומתחייבים בתשלום ד' דברים כאדם המזיק, ובמקרה בו "כלו לו חציו" הוא מתחייב בדרגה הפחותה יותר של "אשו משום ממונו" ונפטר מלשלם על טמון וד' דברים. כך נראה שפרשו גם ה'''מאירי''' {{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה אית ליה}} וה'''ר"י מלוניל''' {{מ|כג א ד"ה אי הכי}}.<br> | ||
המהרש"ל '''בחכמת שלמה'''{{היברובוקס|21223|13|כג א ד"ה אית ליה}} מביא שישנה גרסה אחרת ברש"י בחלק מן הספרים בה מופיע פירוש נוסף לסוגייה. הפירוש שמובא שם הוא שאף על פי שרבי יוחנן מחייב באש כאילו המדליק הזיק בידיו, עדיין יש תנאי של בעלות על הגחלת מפני שאם האש היא לא ממונו של המדליק אי אפשר להתחייב עליה גם משום חציו. גרסה זו בדברי רש"י מובאת גם בשיטה מקובצת שהביא מספר ראשונים שהסכימו לפירוש זה בגמרא{{הערה|היו מספר אחרונים שטענו שזוהי גם דעת הרי"ף והרמב"ם, ונביא דבריהם בדיון על פסיקת ההלכה}}. | המהרש"ל '''בחכמת שלמה''' {{היברובוקס|21223|13|כג א ד"ה אית ליה}} מביא שישנה גרסה אחרת ברש"י בחלק מן הספרים בה מופיע פירוש נוסף לסוגייה. הפירוש שמובא שם הוא שאף על פי שרבי יוחנן מחייב באש כאילו המדליק הזיק בידיו, עדיין יש תנאי של בעלות על הגחלת מפני שאם האש היא לא ממונו של המדליק אי אפשר להתחייב עליה גם משום חציו. גרסה זו בדברי רש"י מובאת גם בשיטה מקובצת שהביא מספר ראשונים שהסכימו לפירוש זה בגמרא{{הערה|היו מספר אחרונים שטענו שזוהי גם דעת הרי"ף והרמב"ם, ונביא דבריהם בדיון על פסיקת ההלכה}}. | ||
== פסיקת ההלכה == | == פסיקת ההלכה == | ||
=== שיטת הרא"ש והטור === | === שיטת הרא"ש והטור === | ||
ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} פסקו כדעת רבי יוחנן ש"אשו משום חציו" משום שהלכה כרבי יוחנן במחלוקותיו עם ריש לקיש, וכן מפני שמובא בסוגייה {{גמרא|בבא קמא|כב|ב|כב ב}} שיש לדבריו של רבי יוחנן סיוע מפשטי המקראות ומברייתא. הרא"ש והטור פסקו את מסקנת הגמרא כמו שפירש אותה רש"י (בגרסה המופיעה לפנינו), כלומר שחיוב "אשו משום חציו" הוא רק במקרה שבו לא כלו לו חציו, ואם כלו לו חציו ישנו חיוב של אשו משום ממונו. כפי שהבאנו לעיל {{הערה|תחת הכותרת "תירוץ הגמרא"}} | ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} פסקו כדעת רבי יוחנן ש"אשו משום חציו" משום שהלכה כרבי יוחנן במחלוקותיו עם ריש לקיש, וכן מפני שמובא בסוגייה {{גמרא|בבא קמא|כב|ב|כב ב}} שיש לדבריו של רבי יוחנן סיוע מפשטי המקראות ומברייתא. הרא"ש והטור פסקו את מסקנת הגמרא כמו שפירש אותה רש"י (בגרסה המופיעה לפנינו), כלומר שחיוב "אשו משום חציו" הוא רק במקרה שבו לא כלו לו חציו, ואם כלו לו חציו ישנו חיוב של אשו משום ממונו. כפי שהבאנו לעיל {{הערה|תחת הכותרת "תירוץ הגמרא"}} כך פסק גם ה'''מאירי''' {{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה כבר ידעת}}. | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | === שיטת הרי"ף והרמב"ם === | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
'''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה לחייבו}} וה'''נימוקי יוסף''' [https://www.sefaria.org.il/Rif_Bava_Kamma.10b?lang=he&p2=Nimukei_Yosef_on_Bava_Kamma.10a.16&lang2=he&w2=all&lang3=he {{מ|י ב}}] כותבים שאדם המזיק באמצעות אש לא מתחייב בתשלומי בושת משום שאין חיוב בבושת ללא כוונה, והדלקת האש כך שהיא הלכה ולבסוף הזיקה אדם אחר לא נחשב כהיזק בכוונה אלא רק כפשיעה, בדומה לאדם שעלה לראש גגו ונפל ממנו ברוח מצויה<br> | '''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה לחייבו}} וה'''נימוקי יוסף''' [https://www.sefaria.org.il/Rif_Bava_Kamma.10b?lang=he&p2=Nimukei_Yosef_on_Bava_Kamma.10a.16&lang2=he&w2=all&lang3=he {{מ|י ב}}] כותבים שאדם המזיק באמצעות אש לא מתחייב בתשלומי בושת משום שאין חיוב בבושת ללא כוונה, והדלקת האש כך שהיא הלכה ולבסוף הזיקה אדם אחר לא נחשב כהיזק בכוונה אלא רק כפשיעה, בדומה לאדם שעלה לראש גגו ונפל ממנו ברוח מצויה<br> | ||
לעומת זאת ה'''רמב"ם''' {{רמבם|נזקי ממון|יד|טו|נזקי ממון יד טו}} כותב בפירוש שאדם המזיק באמצעות אש חייב גם בבושת, וה'''פרישה''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יא}} טוען שכך ניתן להוכיח מסתימת לשונם של ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}}. הפרישה מבאר שלדעת הרמב"ם ישנו חילוק בין אדם שעולה לגג ונופל ברוח מצויה, שאמנם פשע בעלייתו לגג אך היה אנוס בנפילה עצמה, לבין אדם המבעיר אש שהיה פושע גמור ולכן נחשב כמתכוון לעניין חיוב בושת.<br> | לעומת זאת ה'''רמב"ם''' {{רמבם|נזקי ממון|יד|טו|נזקי ממון יד טו}} כותב בפירוש שאדם המזיק באמצעות אש חייב גם בבושת, וה'''פרישה''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יא}} טוען שכך ניתן להוכיח מסתימת לשונם של ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}}. הפרישה מבאר שלדעת הרמב"ם ישנו חילוק בין אדם שעולה לגג ונופל ברוח מצויה, שאמנם פשע בעלייתו לגג אך היה אנוס בנפילה עצמה, לבין אדם המבעיר אש שהיה פושע גמור ולכן נחשב כמתכוון לעניין חיוב בושת.<br> | ||
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יז}} פוסק כדעת הרמב"ם שיש חיוב בושת בנזקי אש, וכך נראה מדברי '''הגר"א''' {{ | ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יז}} פוסק כדעת הרמב"ם שיש חיוב בושת בנזקי אש, וכך נראה מדברי '''הגר"א''' {{לז בליקוט}} שמוכיח כשיטת הרמב"ם מדברי ה'''ירושלמי''' {{היברובוקס|40732|15|א ב}}. | ||
== הריגה באמצעות אש == | == הריגה באמצעות אש == | ||
נחלקו הראשונים בשאלה האם אדם שהורג את חבירו על ידי הבערת אש מתחייב על רציחתו לדעת רבי יוחנן הסובר ש"אשו משום חציו".<br> | נחלקו הראשונים בשאלה האם אדם שהורג את חבירו על ידי הבערת אש מתחייב על רציחתו לדעת רבי יוחנן הסובר ש"אשו משום חציו".<br> | ||
לדעת ה'''תוספות''' {{גמרא|סנהדרין|עז|א|סנהדרין עז ד"ה סוף חמה}} ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|בבא קמא ב ח}}] וה'''רא"ה''' בשיטה מקובצת {{היברובוקס|14110|202|בבא קמא נו א ד"ה אילימא}} כשם שרבי יוחנן מחייב אדם המזיק באמצעות אש בארבעה דברים כאילו הזיק בידיו, כך מחייב רבי יוחנן מיתה את ההורג באמצעות אש.<br> | לדעת ה'''תוספות''' {{גמרא|סנהדרין|עז|א|סנהדרין עז ד"ה סוף חמה}} ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|בבא קמא ב ח}}] וה'''רא"ה''' בשיטה מקובצת {{היברובוקס|14110|202|בבא קמא נו א ד"ה אילימא}} כשם שרבי יוחנן מחייב אדם המזיק באמצעות אש בארבעה דברים כאילו הזיק בידיו, כך מחייב רבי יוחנן מיתה את ההורג באמצעות אש.<br> | ||
לעומתם ה'''ר"ן''' | לעומתם ה'''ר"ן''' {{היברובוקס|14458|147|סנהדרין עז ב ד"ה זרק כדור}} כותב שההורג באמצעות אש לא מתחייב על כך, מפני שישנה הבחנה בין נזיקין שבהם מספיק שפעולת האדם תגרום בבירור לנזק, גם אם הנזק נעשה בעקיפין, לבין רוצח שמתחייב רק כאשר הוא עושה מעשה ישיר של רציחה. ה'''מנחת חינוך''' {{היברובוקס|14093|175|נו א}} מדייק מלשונו של ה'''רמב"ם''' {{רמבם|רוצח ושמירת הנפש|ג|י|רוצח ושמירת הנפש ג י}} שגם הוא סובר כדעת הר"ן.<br> | ||
ה'''אבני נזר''' {{היברובוקס|1344|422|אורח חיים שפט ד}} וה'''חלקת יואב''' | ה'''אבני נזר''' {{היברובוקס|1344|422|אורח חיים שפט ד}} וה'''חלקת יואב''' {{היברובוקס|8288|173|חושן משפט ז}} מקשים על הר"ן שהגמרא בסוגייתנו {{גמרא|בבא קמא|כב|ב|כב ב}} כותבת בפירוש שאדם המדליק אש ושורף גדי ועבד פטור מתשלומי הגדי משום "קים ליה בדרבה מיניה", ואם כן מוכח שהאדם גם התחייב על הריגת העבד. האחרונים הנ"ל מתרצים שלדעת הר"ן המקרה של הורג באמצעות אש דומה למקרה של אדם שהורג בשוגג שנפטר מתשלומי הנזיקין אף על פי שלא מתחייב מיתה בפועל.<br> | ||
ה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} כותב בפירוש שההורג באמצעות אש חייב כדעת התוספות והרא"ש, אך ה'''ערך ש"י''' | ה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} כותב בפירוש שההורג באמצעות אש חייב כדעת התוספות והרא"ש, אך ה'''ערך ש"י''' {{היברובוקס|8573|333|תיח ב}} כותב שלמעשה ישנה מחלוקת בין התוספות לטור באיזה מקרה המדליק מתחייב ברציחה: לדעת התוספות אדם מתחייב ברציחה רק אם האש התפשטה מעצמה ולא על ידי הרוח, ואילו הטור כותב שאפילו במקרה בו האש לא התפשטה מעצמה אלא על ידי רוח מצויה המדליק מתחייב כרוצח. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | ||