הבדלים בין גרסאות בדף "תענית בכורות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | <BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | ||
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ולפי אחד הטעמים המוזכרים שם זהו מפני שהיה בכור. עוד מובא שם | בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ולפי אחד הטעמים המוזכרים שם זהו מפני שהיה בכור. עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור. ולדעה אחרת רבי לא היה אוכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב. | ||
== טעם המנהג == | == טעם המנהג == | ||
גרסה מ־00:18, 24 במרץ 2025
| משנה: | מסכת סופרים כא א |
| ירושלמי: | פסחים י א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תע |
המנהג שבכורות מתענין בערב פסח
מקור המנהג
מובא במסכת סופרים (כא א) שאין להתענות בכל חודש ניסן, מלבד הבכורות שמתענים בערב פסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה.
מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו.
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז בירושלמי (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ולפי אחד הטעמים המוזכרים שם זהו מפני שהיה בכור. עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור. ולדעה אחרת רבי לא היה אוכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב.