תענית בכורות
| משנה: | מסכת סופרים כא א |
| ירושלמי: | פסחים י א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תע |
המנהג שבכורות מתענין בערב פסח
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא במסכת סופרים (כא א) שאין להתענות בכל חודש ניסן, מלבד הבכורות שמתענים בערב פסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה.
מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו.
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז בירושלמי (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ופירש ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, משום שרבי היה בכור. לעומת זאת דעת ר' תנחומא היא שרבי לא אכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב.
עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור.
הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק מהראשונים הזכירו מנהג זה להלכה. כן כתב הרא"ש (פסחים י יט) שמהירושלמי יש סעד למה שנהגו הבכורות לצום בערב פסח, וכן ממסכת סופרים הנ"ל.
גם הריטב"א (פסחים נ א) הביא את שתי הדעות בירושלמי, והכריע שהמנהג שהבכורות מתענים בערב פסח הוא שריר וקיים.
הרמב"ן במלחמת השם (פסחים טו ב) הביא שתי הדעות מהירושלמי, אך נראה שלא הכריע ביניהן.
עוד ראשונים שהזכירו את המנהג לצום - האגודה (מסכת סופרים כ), מחזור ויטרי (רנז), ספר הרוקח רמה, רע), שיבלי הלקט (רח), המאירי במגן אבות (כג), אבודרהם (סדר ההגדה).