הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"

נוספו 1,057 בתים ,  14:32, 9 באוקטובר 2018
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
'''רש"י''' (ד"ה תיומת) מסביר ש'תיומת' זה מלשון תאומים, ומבאר (ד"ה נחלקה התיומת) שהכוונה היא לשני העלים העליונים האמצעיים ששם נגמרת השדרה, וכאשר הם נחלקים זה מזה באופן שנסדקת השדרה עד העלים שלמטה מהן, זהו נחלקה התיומת.
'''רש"י''' (ד"ה תיומת) מסביר ש'תיומת' זה מלשון תאומים, ומבאר (ד"ה נחלקה התיומת) שהכוונה היא לשני העלים העליונים האמצעיים ששם נגמרת השדרה, וכאשר הם נחלקים זה מזה באופן שנסדקת השדרה עד העלים שלמטה מהן, זהו נחלקה התיומת.
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה.
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (תרמה ד"ה נחלקה התיומת) כותב שיש חילוק בין רשלתוספות, שלפי תוספות בחילוק מועט שתחלק בשדרה כבר נפסל, ואילו רשמצריך שתחלק השדרה כל כך עד שנראים העלים העליונים חלוקים ומופרדים זה מזה לגמרי.
<BR/>אמנם במקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (בבא קמא צו א ד"ה נחלקה) באופן מעט שונה מרש"י, שלדעתם בחילוק מועט שתחלק בשדרה כבר נפסל, מה שאין כן לרששמצריך שתחלק השדרה כל כך עד שנראים העלים העליונים חלוקים ומופרדים זה מזה לגמרי. ב'''בית יוסף''' (תרמה ד"ה נחלקה) הזכיר חילוק זה בין רש"י לתוספות.
<BR/>לשיטה זו הסכים גם בעל ה'''שבלי הלקט''' (שנא), וכן כתב ה'''תרומת הדשן''' (צו) שכן יש לנהוג למעשה שלא לפסול עד שנחלק למטה מן העלים. וכתב שהאור זרוע מיקל בזה יותר שאינו פסול אלא כשנחלקה השדרה עד העלים למטה.  
 
לשיטה זו הסכים בעל ה'''שבלי הלקט''' (שנא), וכן כתב ה'''תרומת הדשן''' (צו) שכן יש לנהוג למעשה שלא לפסול עד שנחלק למטה מן העלים. וכתב שהאור זרוע מיקל בזה יותר שאינו פסול אלא כשנחלקה השדרה עד העלים למטה.  


ב'''ספר יראים''' (תכב) מפרש גם כן שנחלקה התיומת הוא שני העלים האמצעיים של הלולב, והוסיף שאפילו נחלקו העלים בלא השדרה, קרי ליה נחלקה<ref>ב'''שבלי הלקט''' (שנא) כתב כן גם בדעת רש"י, וצ"ע. ואולי כוונתו שרש"י הוא כהרא"ם רק לענין שמפרש שהתיומת היא בראש הלולב ולאפוקי משיטת הרי"ף, אבל לענין נסדקה השדרה אינו סובר כמותו.</ref>.
ב'''ספר יראים''' (תכב) מפרש גם כן שנחלקה התיומת הוא שני העלים האמצעיים של הלולב, והוסיף שאפילו נחלקו העלים בלא השדרה, קרי ליה נחלקה<ref>ב'''שבלי הלקט''' (שנא) כתב כן גם בדעת רש"י, וצ"ע. ואולי כוונתו שרש"י הוא כהרא"ם רק לענין שמפרש שהתיומת היא בראש הלולב ולאפוקי משיטת הרי"ף, אבל לענין נסדקה השדרה אינו סובר כמותו.</ref>.
שורה 54: שורה 55:


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרמה ג) פסק להלכה כשיטת הרי"ף והרמב"ם שנחלקה התיומת שגב של כל שני עלים המחוברים ביניהם נחלק ונעשו כשנים, והיינו ברוב עלים וכפי שהעיר הרמ"א.
דעת ה'''רמ"א''' שם לפסוק להלכה כתרומת הדשן שפסק כרש"י, שאם נחלק העלה האמצעי עד השדרה, זהו נחלקה התיומת ופסול. והוסיף עוד שלמצוה מן המובחר נוהגים ליטול לולב שלא נחלק בחלקו העליון כלל, לחשוש למחמירים בנחלק קצת.
<BR/>עוד הוסיף הרמ"א, שאם אותו עלה אינו כפול מתחילת ברייתו פסול.
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
* [https://ph.yhb.org.il/13-04-06/ נחלקה התיומת] - הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==