9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 61: | שורה 61: | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) פסק להלכה כרוב הראשונים שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת ובין בחול, ואפילו לבדוק מעות לאורה, ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה, אסור. ובשם 'יש מי שמתיר' הביא דעת העיטור שמתיר תשמיש של קדושה. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א) פסק להלכה כרוב הראשונים שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת ובין בחול, ואפילו לבדוק מעות לאורה, ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה, אסור. ובשם 'יש מי שמתיר' הביא דעת העיטור שמתיר תשמיש של קדושה. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (תרעג ד"ה כתב הרא"ש) העיר שמדברי הרא"ש ניתן לדייק שתשמיש עראי שאינו של גנאי מותר, דדווקא קבוע אסרו או עראי וגנאי. ותמה למה לא כתבו הטור ורבנו ירוחם כן להלכה, אמנם גם בשלחן ערוך לא הזכיר מזה לדינא. אכן ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב להלכה שתשמיש עראי שאינו של גנאי שרי, אבל ה'''בית חדש''' (ג) חלק עליו והכריע כסתימת הפוסקים שלא לחלק ביניהם, ושאין להקל. | <BR/>ובהמשך פסק השלחן ערוך (ב) שכבתה אין זקוק לה ואפילו כבתה קודם הזמן, לפי שהדלקה עושה מצוה, וכן אם בטעות כיבה אותה בשוגג, אינו צריך לחזור ולהדליקה. | ||
ב'''בית יוסף''' (תרעג ד"ה כתב הרא"ש) העיר שמדברי הרא"ש ניתן לדייק שתשמיש עראי שאינו של גנאי מותר, דדווקא קבוע אסרו או עראי וגנאי. ותמה למה לא כתבו הטור ורבנו ירוחם כן להלכה, אמנם גם בשלחן ערוך לא הזכיר מזה לדינא. אכן ה'''מהרש"ל''' בתשובה (פה) כתב להלכה שתשמיש עראי שאינו של גנאי שרי, אבל ה'''בית חדש''' (ג) חלק עליו והכריע כסתימת הפוסקים שלא לחלק ביניהם, ושאין להקל. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||