9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== עמידה לצורך כוונה וכד' === | === עמידה לצורך כוונה וכד' === | ||
מתוך דברי ה'''טורי זהב''' (ב) מבואר שאם היה יושב ונעמד לצורך כוונה, אין בזה חשש של עושה כדברי בית שמאי. אלא שכתב שאין בעמידה תוספת כוונה, אלא אדרבה בישיבה אפשר יותר לכוון. | |||
ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) כתב שהשלחן ערוך שאסר לעמוד מיירי דווקא בעומד כדי לעורר הכוונה ואפילו הכי מקרי עבריינא, שאם הוא עומד כדי להחמיר כבית שמאי, בזה חייב מיתה ולא רק מקרי עבריינא. והובאו דבריו להלכה ב'''משנה ברורה''' (ה). | |||
<BR/>אמנם הרב '''חסד לאלפים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=138 (סג ב)] כתב שאם עומד כדי להעביר השינה מותר, והביאו דבריו להלכה הרב '''בן איש חי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=70 (וארא טו)] והרב '''כף החיים''' סופר (ט). | <BR/>אמנם הרב '''חסד לאלפים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=138 (סג ב)] כתב שאם עומד כדי להעביר השינה מותר, והביאו דבריו להלכה הרב '''בן איש חי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=70 (וארא טו)] והרב '''כף החיים''' סופר (ט). | ||
| שורה 76: | שורה 77: | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
דעת '''בעל הלכות גדולות''' (ברכות א) שאם הוא מהלך בדרך והגיע זמן קריאת שמע, יקרא עד 'על לבבך', ואחר כך ימשיך להלך. וזהו כדעת רב נתן בר מר עוקבא בגמרא. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ב ג) שדעת ה'''ראב"ד''' בשם גאון. | דעת '''בעל הלכות גדולות''' (ברכות א) שאם הוא מהלך בדרך והגיע זמן קריאת שמע, יקרא עד 'על לבבך', ואחר כך ימשיך להלך. וזהו כדעת רב נתן בר מר עוקבא בגמרא. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ב ג) שדעת ה'''ראב"ד''' בשם גאון<ref>באחרונים ציינו לראב"ד ב'''כתוב שם''' (ט א בדפי הרי"ף), אבל לכאורה לא מפורש שם כדעת בה"ג, ואדרבה קצת משמע יותר כדברי הרי"ף, וצ"ע.</ref>. | ||
אבל ה'''רי"ף''' (ז ב) כתב שאין הלכה לא כרב נתן ולא כר' יוחנן, אלא כרבא שאמר לעיל בגמרא שהלכה כר' מאיר ש[[אין צריך כוונה אלא בפסוק ראשון בלבד]]. וכתב שהטעם שפסק בה"ג כרב נתן, הוא משום שסובר שנדחו דברי ר' יוחנן מההלכה מפני דברי רבא שאמר שאין צריך כוונה אלא פסוק ראשון בלבד. אך כתב הרי"ף שמטעם זה גופא יש לדחות גם דברי רב נתן, שאמר שיש לעמוד עד 'על לבבך', שהרי הלכה כרבא ואין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד. | אבל ה'''רי"ף''' (ז ב) כתב שאין הלכה לא כרב נתן ולא כר' יוחנן, אלא כרבא שאמר לעיל בגמרא שהלכה כר' מאיר ש[[אין צריך כוונה אלא בפסוק ראשון בלבד]]. וכתב שהטעם שפסק בה"ג כרב נתן, הוא משום שסובר שנדחו דברי ר' יוחנן מההלכה מפני דברי רבא שאמר שאין צריך כוונה אלא פסוק ראשון בלבד. אך כתב הרי"ף שמטעם זה גופא יש לדחות גם דברי רב נתן, שאמר שיש לעמוד עד 'על לבבך', שהרי הלכה כרבא ואין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון בלבד. | ||
<BR/>כדעת הרי"ף פסק גם ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ג), וכן משמע ב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך), וכן דעת ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות יג ב) ו'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא). | <BR/>כדעת הרי"ף פסק גם ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ג), וכן משמע ב'''תוספות''' (ד"ה על לבבך), וכן דעת ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות יג ב) ו'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא). | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' בפסקים (ב ג) הביא שתי הדעות ולא הכריע בדבר<ref>אמנם הב"ח כתב שמשמע שס"ל לרא"ש כבה"ג והראב"ד, ושכן נוטה דעת הטור, וצ"ע מדברי התוספות רא"ש שמפורש שפוסק כרבא דבעי פסוק ראשון בלבד בעמידה.</ref>, אבל | <BR/>ה'''רא"ש''' בפסקים (ב ג) הביא שתי הדעות ולא הכריע בדבר<ref>אמנם הב"ח כתב שמשמע שס"ל לרא"ש כבה"ג והראב"ד, ושכן נוטה דעת הטור, וצ"ע מדברי התוספות רא"ש, שמפורש בו שפוסק כרבא דבעי פסוק ראשון בלבד בעמידה.</ref>, אבל ביאר את מחלוקתם, שלפי הרי"ף חובת העמידה היא משום כוונה ולכן אין צורך אלא בפסוק ראשון, ואילו לפי בה"ג הטעם הוא כדי שלא תהיה קריאת עראי, וכשם ש[[אסור לרמוז ולקרוץ]] מטעם זה. ואף שלטעם עראי חוששים בכל פרק ראשון, מ"מ להלך מותר אחרי 'על לבבך', משום שבפסוק שלאחר מכן כתיב 'ובלכתך בדרך', שמותר לקרוא מהלך. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואזדא) כתב שדעת ר' יוחנן שמצריך עמידה כל פרק ראשון, הוא משום כוונה ולא משום קריאת עראי, ולכן פוסק שם הלכה כרבא. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים סג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב כג ד)<ref>ובאליה רבה (ו) מנה אותו עם דעת בה"ג והראב"ד וצ"ע.</ref>. | |||
ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה ור"י) הביא דברי '''ר' יצחק אבן גיאת''' שדברי רבא אינם נוגעים למחלוקת רב נתן ור' יוחנן. שרבא דיבר היכא שיושב או מוטה סתם, שבזה דווקא אמר שמצוות הכוונה היא בפסוק ראשון בלבד, שכיון שאינו עושה כלום, דעתו מיושבת עליו ואימת המצווה עליו, ודיו לכוון בפסוק ראשון. אך המהלך צריך לעמוד גם בפסוק 'ואהבת' כדי ליישב דעתו. | ה'''רשב"א''' (יג ב ד"ה ור"י) הביא דברי '''ר' יצחק אבן גיאת''' שדברי רבא אינם נוגעים למחלוקת רב נתן ור' יוחנן. שרבא דיבר היכא שיושב או מוטה סתם, שבזה דווקא אמר שמצוות הכוונה היא בפסוק ראשון בלבד, שכיון שאינו עושה כלום, דעתו מיושבת עליו ואימת המצווה עליו, ודיו לכוון בפסוק ראשון. אך המהלך צריך לעמוד גם בפסוק 'ואהבת' כדי ליישב דעתו. | ||
<BR/> | <BR/>וב'''בית חדש''' (ד) כתב ליישב פסק בה"ג באופן אחר, שהטעם שהכריע כרב נתן, הוא מפני שהוא דעה אמצעית בין ר' יוחנן לרבא. | ||
דעה נוספת מובאת ב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ה) שכתב שיש שפסקו כר' יוחנן שיש לקרוא את כל הפרשה מעומד. | דעה נוספת מובאת ב'''הגהות מיימוניות''' (קריאת שמע ב ה) שכתב שיש שפסקו כר' יוחנן שיש לקרוא את כל הפרשה מעומד. | ||
ה'''בית יוסף''' (סג ד"ה ובה"ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם והתוספות. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים סג ג). | ה'''בית יוסף''' (סג ד"ה ובה"ג) הכריע כדעת הרי"ף והרמב"ם והתוספות. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים סג ג). | ||
אמנם ה'''בית חדש''' (ג) השיג על דבריו וכתב שנראה שאין להקל, אלא יש לנקוט לחומרא כבה"ג והראב"ד והרא"ש והטור, וביותר שדעת ההגהות מיימוניות שיש לקרוא כל הפרשה מעומד וכדעת ר' יוחנן. וכדבריו פסק גם הרב '''אליה רבה''' | אמנם ה'''בית חדש''' (ג) השיג על דבריו וכתב שנראה שאין להקל, אלא יש לנקוט לחומרא כבה"ג והראב"ד והרא"ש והטור, וביותר שדעת ההגהות מיימוניות שיש לקרוא כל הפרשה מעומד וכדעת ר' יוחנן. וכדבריו פסק גם הרב '''אליה רבה'''. וכן דעת הרב '''חסד לאלפים''' (ו), והרב '''כף החיים''' סופר (סג יא) להחמיר היכא דאפשר. וב'''משנה ברורה''' (יא) כתב שיש מחמירין. | ||
==== אם מותר להחמיר ולקרוא מעומד ==== | ==== אם מותר להחמיר ולקרוא מעומד ==== | ||
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דעת הרי"ף ודעת בה"ג, בסוף דבריו כתב שבשאר הפרשה לא בעי עמידה משום שבפסוק שאחריו כתיב 'ובלכתך בדרך'. ו'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב כג ד) הבין בדעת הרא"ש שאין לעמוד בשאר קריאת שמע, לפי שאז דעתו לא תהיה מיושבת עליו. והוסיף רבנו ירוחם שהכל לפי המקום והדרך. | ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דעת הרי"ף ודעת בה"ג, בסוף דבריו כתב שבשאר הפרשה לא בעי עמידה משום שבפסוק שאחריו כתיב 'ובלכתך בדרך'. ו'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ג ב כג ד) הבין בדעת הרא"ש שאין לעמוד בשאר קריאת שמע, לפי שאז דעתו לא תהיה מיושבת עליו. והוסיף רבנו ירוחם שהכל לפי המקום והדרך. | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (ג) לא הביא דברי הרא"ש ורבנו ירוחם, אבל כתב מדיליה שכיון שהטעם שצריך לעמוד בפסוק ראשון או עד על לבבך, הוא משום שבזה עיקר הכוונה, לכן אסור להחמיר ולהמשיך לעמוד גם בשאר הפרשה, שאם כן הוא נראה כעושה כבית שמאי שאמרו 'בבוקר יעמדו'. ודייק כן גם מדברי הרמב"ם שכתב 'והשאר קורא והוא מהלך, משמע שאסור לעמוד לפי שנראה שעושה כבית שמאי. | <BR/>ה'''בית חדש''' (ג) לא הביא דברי הרא"ש ורבנו ירוחם, אבל כתב מדיליה שכיון שהטעם שצריך לעמוד בפסוק ראשון או עד על לבבך, הוא משום שבזה עיקר הכוונה, לכן אסור להחמיר ולהמשיך לעמוד גם בשאר הפרשה, שאם כן הוא נראה כעושה כבית שמאי שאמרו 'בבוקר יעמדו'. ודייק כן גם מדברי הרמב"ם שכתב 'והשאר קורא והוא מהלך, משמע שאסור לעמוד לפי שנראה שעושה כבית שמאי. | ||
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (ב) כתב לחלוק על דברים אלו, וסובר שלא נאסר משום עושה כדברי בית שמאי, אלא כאשר היה יושב ונעמד, שאין בזה שום תועלת לכוונה, דאדרבה בישיבה יש כוונה טפי. אבל אם מהלך ונעמד בשביל לכוון יותר, אפילו ממשיך את כל הפרשה, תבוא עליו ברכה. והראיה שהרי לר' יוחנן צריך לעשות כן לכתחילה, ובודאי לא אתי כבית שמאי. | <BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (ב) כתב לחלוק על דברים אלו, וסובר שלא נאסר משום עושה כדברי בית שמאי, אלא כאשר היה יושב ונעמד, שאין בזה שום תועלת לכוונה, דאדרבה בישיבה יש כוונה טפי. אבל אם מהלך ונעמד בשביל לכוון יותר, אפילו ממשיך את כל הפרשה, תבוא עליו ברכה. והראיה שהרי לר' יוחנן צריך לעשות כן לכתחילה, ובודאי לא אתי כבית שמאי. וכן דעת ה'''מגן אברהם''' (ד) שאין איסור לעמוד כל הפרשה. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב). וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (יא). | ||
==== הרוכב על בהמה או נוסע בקרון או בכלי רכב ==== | ==== הרוכב על בהמה או נוסע בקרון או בכלי רכב ==== | ||
ב'''בית חדש''' (ג) דייק מדברי הרמב"ם שכתב 'מי שהיה מהלך על רגליו', שדווקא בהולך ברגליו הדברים אמורים שצריך לעמוד לפסוק ראשון או עד על לבבך, אבל המהלך על בהמה או יושב בקרון, יכול לכוון היטב ואינו צריך לעמוד, ולא אמרינן בזה מהלך כרוכב דמי. | ב'''בית חדש''' (ג) דייק מדברי הרמב"ם שכתב 'מי שהיה מהלך על רגליו', שדווקא בהולך ברגליו הדברים אמורים שצריך לעמוד לפסוק ראשון או עד על לבבך, אבל המהלך על בהמה או יושב בקרון, יכול לכוון היטב ואינו צריך לעמוד, ולא אמרינן בזה מהלך כרוכב דמי. | ||
<BR/>והרב '''טורי זהב''' (ב) חילק בין בהמה לקרון, שהמנהיג את הבהמה הרי הוא טרוד בהנהגתה, ואינו יכול לכוון שפיר. אבל היושב בעגלה שפיר יכול לכוון ואינו צריך להעמיד העגלה. ומה שכתב הרמב"ם 'מהלך ברגליו' לא בא למעט אלא בהמה בלבד. | <BR/>והרב '''טורי זהב''' (ב) חילק בין בהמה לקרון, שהמנהיג את הבהמה הרי הוא טרוד בהנהגתה, ואינו יכול לכוון שפיר. אבל היושב בעגלה שפיר יכול לכוון ואינו צריך להעמיד העגלה. ומה שכתב הרמב"ם 'מהלך ברגליו' לא בא למעט אלא בהמה בלבד. | ||
ה'''פרי חדש''' (ג) גם הוא חלק על הב"ח וכתב שגם רוכב על גבי בהמה צריך לעמוד, והביא לזה ראיה מתפילת הדרך. ומשמע מדבריו שאינו מחלק כהט"ז בין בהמה לקרון. | |||
הרב '''אליה רבה''' כתב שמדברי שו"ת בית יעקב (עא) משמע שבקרון אפילו מנהיג אין צריך לעמוד, ובבהמה אפילו רכוב צריך לעמוד, והסכים לדבריו. וכן הביא הרב '''שערי תשובה''' (ד). אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) כתב שבט"ז משמע איפכא, שהכל תליא בכיוון דעתו, ומנהיג אפילו בקרון צריך לכוון דעתו וחייב לעמוד, ואילו רכוב על גבי בהמה אין צריך לעמוד. והוא עצמו הכריע שעל גבי בהמה לעולם יעמוד, ואילו מנהיג בעגלה יעמוד רק פסוק ראשון. גם ה'''מחצית השקל''' (ד ד"ה או רוכב) הבין בדעת הט"ז שהמנהיג את העגלה צריך לעמוד. | |||
ב'''משנה ברורה''' (י) לא חילק כלל בין מנהיג לרכוב, אלא רק כתב שביושב בקרון או בספינה אין צריך לעמוד וכדעת הב"ח, ואילו ברוכב על גבי בהמה נכון להחמיר. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 106: | שורה 109: | ||
[[קטגוריה: ברכות י:]] | [[קטגוריה: ברכות י:]] | ||
[[קטגוריה: ברכות יא.]] | [[קטגוריה: ברכות יא.]] | ||
[[קטגוריה:ברכות יג:]] | |||
[[קטגוריה: ברכות כד.]] | [[קטגוריה: ברכות כד.]] | ||
[[קטגוריה: קריאת שמע פרק ב]] | [[קטגוריה: קריאת שמע פרק ב]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן סג]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן סג]] | ||