9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==== קושיית תלמידי רבנו יונה ==== | ==== קושיית תלמידי רבנו יונה ==== | ||
להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. והקשו '''תלמידי רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) שלכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור. | להלן ב'''גמרא''' (כד א) מובאת ברייתא ש[[שנים ישנים במיטה אחת, זה מחזיר פניו וקורא וזה מחזיר פניו וקורא]]. והקשו '''תלמידי רבנו יונה''' (טו א ד"ה שנים) שלכאורה יש כאן סתירה לגמרא לעיל, שהרי כאן מבואר שמותר לקרוא בשכיבה לכל הפחות מוטה, ואילו לעיל מוכח שבקריאת שמע אפילו מוטה אסור. | ||
<BR/>ותירצו שם, שכל מה שאסרה הגמרא זה דווקא בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. </ | <BR/>ותירצו שם, שכל מה שאסרה הגמרא זה דווקא בשוכב פרקדן ומטה עצמו רק מעט, אבל אם מוטה לגמרי על צידו, אפילו קריאת שמע אסור. | ||
<BR/>והוסיפו וכתבו שיותר נכון לתרץ, שהיכא שיש טירחה יתרה כמו ר' יוחנן שבעל בשר היה, מותר לקרוא מוטה. לכן גם כאן שכבר פשט בגדיו, לא חייבו אותו ללבוש שוב. | |||
ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
דברי הרמ"א הללו שתלה בטירחה, מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | דברי הרמ"א הללו שתלה בטירחה, מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | ||
וב'''אליהו זוטא''' (א) כתב ליישב דעת הרמ"א והלבוש, שגם הרמב"ם לא התיר קריאה על צידו אלא כשכבר פשט בגדיו והוי טירחה, אך במקום שאין טירחה אסור אף על צידו ממש, אלא אם כן חולה או בעל בשר שאז מותר אפילו נוטה רק מעט על צדו. | |||
''' | המשנה ברורה ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מאחר) כתב שלכתחילה יש להחמיר כדברי הרמ"א, מאחר שכמה אחרונים מחמירים כוותיה. | ||
==== עבר וקרא ==== | '==== עבר וקרא ==== | ||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) מסתפק מה הדין בעבר וקרא פרקדן, אם צריך לחזור ולקרוא או לא. | ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) מסתפק מה הדין בעבר וקרא פרקדן, אם צריך לחזור ולקרוא או לא. | ||