9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב ב) הביא כתב להלכה שאין לקרוא קריאת שמע כשהוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, אך מותר לקרוא כשהוא שוכב על צידו. ואם הוא בעל בשר או חולה ואינו יכול להתהפך על צידו, אף כשהוא שוכב פרקדן די לו להטות מעט על צידו ולקרוא. | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור {{ראה עוד|שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה}}. | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סג) כתב שמדברי הרמב"ם הללו מוכח שסבור הוא כתירוץ הראשון של רבנו יונה, וכתב שכן היא דעת רש"י, ושכן נראית דעת הטור. וכתב עוד הבית יוסף (אורח חיים רלט) שדעת רבנו יונה שאין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אם לא שיש טירחה, והזכיר דבריו ב'''דרכי משה''' (סג א). {{ראה עוד|שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה}}. | ||
==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | ==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | ||
ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. | ה'''שלחן ערוך''' העתיק דברי הרמב"ם להלכה, שרק אם הוא חולה או בעל בשר מותר להטות על צידו, אבל בסתם אין לקרוא קריאת שמע בשכיבה אלא כשהוא לגמרי על צידו. מבואר שפסק כפשט הגמרא בדף יג:, וכפי שפירשו הרמב"ם ורש"י ושאר ראשונים, דבשוכב על צידו לגמרי מותר. | ||
<BR/>ה''' | <BR/>אבל ה'''רמ"א''' (א) הוסיף וכתב שזהו דווקא כשכבר שוכב ואיכא טירחא לעמוד. ומשמע בדבריו שגם כאשר יש טירחה אסור לקרוא פרקדן, אפילו מטה על צידו. גם ה'''לבוש''' (א) העתיק כדברי הרמ"א שאם הוא כבר שוכב ויש לו טורח, מותר לקרוא על צידו, הא לאו הכי אסור. | ||
דברי הרמ"א הללו שתלה בטירחה, מבוססים על תירוצו השני של רבנו יונה, שמרן לכאורה לא פסק כמותו אלא כתירוץ ראשון. וכן העיר ה'''מגן אברהם''' (א) שדעת מרן שכששוכב על צידו ממש, מותר לקרוא אף לכתחילה ולא תליא כלל בטירחה, ודלא כתלמידי רבנו יונה. וכן כתבו ה'''טורי זהב''' (א) ו'''לבושי שרד''' (ד"ה פרקדן), וכן סובר ה'''גר"א''' (ד"ה אבל קורא) שהרמ"א חולק על השלחן ערוך. והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה והוא) כתב שנקטינן כמרן ולא כהרמ"א שנמשך אחר תלמידי רבנו יונה. | |||
אמנם מה'''לבוש''' (א) נראה שלמד שאין הרמ"א חולק על מרן אלא שווים הם בדעה אחת, שעל צידו ממש מותר לקרוא אם יש לו טירחה לעמוד, ואם הוא בעל בשר או חולה, מותר אפילו פרקדן כשנוטה מעט על צידו. והקשו עליו המפרשים, שהרי רבנו יונה תלה בטירחה רק לפי התירוץ השני, והרב '''אליהו זוטא''' (א) כתב ליישב שגם הרמב"ם לא התיר קריאה על צידו אלא כשכבר פשט בגדיו והוי טירחה, אך במקום שאין הטרחה אסור, אלא אם כן חולה או בעל בשר שאז מותר אפילו נוטה רק מעט על צדו. | אמנם מה'''לבוש''' (א) נראה שלמד שאין הרמ"א חולק על מרן אלא שווים הם בדעה אחת, שעל צידו ממש מותר לקרוא אם יש לו טירחה לעמוד, ואם הוא בעל בשר או חולה, מותר אפילו פרקדן כשנוטה מעט על צידו. והקשו עליו המפרשים, שהרי רבנו יונה תלה בטירחה רק לפי התירוץ השני, והרב '''אליהו זוטא''' (א) כתב ליישב שגם הרמב"ם לא התיר קריאה על צידו אלא כשכבר פשט בגדיו והוי טירחה, אך במקום שאין הטרחה אסור, אלא אם כן חולה או בעל בשר שאז מותר אפילו נוטה רק מעט על צדו. | ||