9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. גם ה'''ריטב"א''' (ט ב ד"ה ואקשינן) הסכים לשיטה זו, וכתב לבאר שהסכך העליון לעולם פוסל את מה שמתחתיו לפי שהוא חשוב יותר, ונעשה התחתון כמי שאינו, ולכן הסוכה פסולה עד שיהיה בה צל מרובה כל כך שאפילו ינטל כל מה שתחת האילן, עדיין תישאר צילתה מרובה מחמתה. וכתבו הם שכן פירש ה'''ראב"ד'''. | ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. גם ה'''ריטב"א''' (ט ב ד"ה ואקשינן) הסכים לשיטה זו, וכתב לבאר שהסכך העליון לעולם פוסל את מה שמתחתיו לפי שהוא חשוב יותר, ונעשה התחתון כמי שאינו, ולכן הסוכה פסולה עד שיהיה בה צל מרובה כל כך שאפילו ינטל כל מה שתחת האילן, עדיין תישאר צילתה מרובה מחמתה. וכתבו הם שכן פירש ה'''ראב"ד'''. | ||
ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ואין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא להיפך הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול. והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום.. | ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ואין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא להיפך הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול. | ||
<BR/>והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום. וב'''רש"ש''' (ד"ה בשחבטן) כתב טעם אחר לדבר זה, לפי שסכך האילן הוא מחובר, ולכן חשיב ולא בטיל. מה שאין כן שחמתו מרובה, אף שמחובר הוא אינו חשוב ובטיל ברוב סכך כשר. | |||
כשיטה זו הביא גם הרא"ש (א יד) שכתב ה'''ראבי"ה''' בשם ה'''ריב"א''', וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | כשיטה זו הביא גם הרא"ש (א יד) שכתב ה'''ראבי"ה''' בשם ה'''ריב"א''', וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
כשיטה זו משמע גם ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ד ב) שדווקא אם הסכך הפסול משלים לכשר להיות צילתו מרובה מחמתו אז הוא פוסלו, אבל אם הכשר בפני עצמו צילתו מרובה מחמתו, אין האילן פוסלו. | כשיטה זו משמע גם ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ד ב) שדווקא אם הסכך הפסול משלים לכשר להיות צילתו מרובה מחמתו אז הוא פוסלו, אבל אם הכשר בפני עצמו צילתו מרובה מחמתו, אין האילן פוסלו. | ||
== שיטת רש"י == | |||
'''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א. | |||
אמנם ה'''טור''' (אורח חיים תרכו) כתב בדעת רש"י שסובר הוא כשיטת התוספות, שאם התחתונה צילתה מרובה בלא ענפי האילן כשרה, אם האילן חמתו מרובה מצילתו, ואפילו שמצל הוא על סכך הכשר. | |||
== שיטת רבנו חננאל == | == שיטת רבנו חננאל == | ||
'''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | '''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | ||