9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
/
(/) |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ואין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא להיפך הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול. והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום.. | ועל זה מתרצת הגמרא 'בשחבטן', כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר (מלשון חבוט רמי), ואין הסכך הפסול מבטל את הכשר, אלא להיפך הכשר מבטל את הפסול, ובתנאי שיהיה הכשר מרובה על הפסול. והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום.. | ||
כשיטה זו הביא גם הרא"ש (א יד) בשם ה'''ריב"א''', וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | כשיטה זו הביא גם הרא"ש (א יד) שכתב ה'''ראבי"ה''' בשם ה'''ריב"א''', וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | ||
והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
== שיטת התוספות והרא"ש == | == שיטת התוספות והרא"ש == | ||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (ט ב ד"ה הא)] סוברים שאם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא צל האילן, לא מסתבר לפסלה בגלל האילן, ולכן מעמידים את הסוגיה שאין צילתה של הסוכה מרובה אלא מחמת צל האילן, ולכן הסוכה פסולה אף שהאילן גם הוא חמתו מרובה מצילתו וליכא פסול דשני סככים. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (ט ב ד"ה הא)] סוברים שאם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא צל האילן, לא מסתבר לפסלה בגלל האילן, ולכן מעמידים את הסוגיה שאין צילתה של הסוכה מרובה אלא מחמת צל האילן, ולכן הסוכה פסולה אף שהאילן גם הוא חמתו מרובה מצילתו וליכא פסול דשני סככים. <BR/> | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (א יד) הסכים לשיטה זו ודייק כן מלשון הגמרא 'הא קמצטרף סכך פסול', שלשון צירוף משמע שמשלים הוא לצל ובלעדיו ליכא בסוכה די צל. | ומתרצת הגמרא בשחבטן, וזהו כפרש"י שהשפיל ענפי האילן מטה ועירבן עם הסכך, שבכך בטלים הם לפי שהן מיעוט ביחס לסכך. | ||
גם ה'''רא"ש''' (א יד) הסכים לשיטה זו ודייק כן מלשון הגמרא 'הא קמצטרף סכך פסול', שלשון צירוף משמע שמשלים הוא לצל ובלעדיו ליכא בסוכה די צל. | |||
והביאו ראיה לשיטה זו מהמשנה לקמן לגבי [[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]], ששם ודאי אינו מועיל חבטן כיון שהסכך הפסול ניכר לעצמו, ואפילו הכי כשר ולא פסלינן משום שמצטרף סכך הפסול בהדי סכך הכשר. על כרחך שכל שינטל הפסול ויש די בסכך הכשר, אין הפסול פוסלו. | |||
<BR/>ועוד ראיה מ[[סוכה הגבוהה מעשרים והוצין יורדין לתוך עשרים]], שאמרה שם הגמרא שאם ההוצין צילתם מרובה מחמתן כשרה, ולא אמרינן שהסכך הפסול שמעל עשרים יפסול את הסכך הכשר שתחת עשרים. | |||
== שיטת רבנו חננאל == | |||
'''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||