10,105
עריכות
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא. | ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא. | ||
=== סמיכות גאולה לתפילה בשבת === | |||
כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד"ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד"ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה. | |||
== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' == | == מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' == | ||
| שורה 123: | שורה 126: | ||
== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | == אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | ||
=== ערבית === | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלו ד"ה ונראה) שאם נכנס אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר קראו קריאת שמע של ערבית, יתפלל עמהם תפילת עמידה ולאחר מכן יקרא קריאת שמע, לפי שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. וזאת אפילו לדעת הראשונים הסוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. והביא ראיה מתשובת '''רב האי גאון''' המובאת ב'''רא"ש''' (ברכות א א) שהכריע ש[[קריאת שמע בעונתה]] (בצאת הכוכבים) עדיפה מסמיכת גאולה לתפילה, ולמד מזה הב"י שכן יש לומר גם לגבי תפילה בציבור שעדיפה היא על פני סמיכת גאולה לתפילה. ואף שבשחרית סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה מציבור, זהו מפני שהיא חובה, אך [[תפילת ערבית כיון שרשות היא]], מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפילה. ומצא שכן מפורש ב'''רשב"א''' (ברכות ב א ד"ה ולענין מאימתי). | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלו ד"ה ונראה) שאם נכנס אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר קראו קריאת שמע של ערבית, יתפלל עמהם תפילת עמידה ולאחר מכן יקרא קריאת שמע, לפי שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. וזאת אפילו לדעת הראשונים הסוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. והביא ראיה מתשובת '''רב האי גאון''' המובאת ב'''רא"ש''' (ברכות א א) שהכריע ש[[קריאת שמע בעונתה]] (בצאת הכוכבים) עדיפה מסמיכת גאולה לתפילה, ולמד מזה הב"י שכן יש לומר גם לגבי תפילה בציבור שעדיפה היא על פני סמיכת גאולה לתפילה. ואף שבשחרית סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה מציבור, זהו מפני שהיא חובה, אך [[תפילת ערבית כיון שרשות היא]], מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפילה. ומצא שכן מפורש ב'''רשב"א''' (ברכות ב א ד"ה ולענין מאימתי). | ||
=== שחרית === | |||
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות. | |||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג). | |||
<BR/>וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר שבשבת כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה, יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||