הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

נוספו 3,376 בתים ,  10:39, 28 ביולי 2017
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:


ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא.
=== סמיכות גאולה לתפילה בשבת ===
כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד"ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד"ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה.


== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==
== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==
שורה 132: שורה 129:
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות.  
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א רלו) שכל דברי הגאון נאמרו רק בתפילת ערבית שהיא רשות, אבל בתפילת שחרית שהיא חובה, מסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור, ולכן אם נכנס ומצא ציבור מתפללין, לא ידלג קריאת שמע כדי להתחיל עמהם, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה כסדר ויסמוך גאולה לתפילה, אפילו שיצטרך להתפלל ביחידות.  
<BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).
<BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).
<BR/>וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר שבשבת כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה, יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה.
<BR/>וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר ש[[#סמיכות גאולה לתפילה בשבת וביום טוב|בשבת כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה]], יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה. וכבר כתב כן ה'''לחם חמודות''' (ברכות נב) והסכימו כמו ה'''אליה רבה''' (קיא ד) וה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג).
 
== סמיכות גאולה לתפילה בשבת וביום טוב ==
כתב ה'''אור זרוע''' (א קריאת שמע יד ד"ה העיד) שמצא בשם '''רבנו תם''' שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה, הואיל ונפקא לן מפסוק 'יענך ה' ביום צרה', ושבת לאו יום צרה הוא. ובמקום אחר כתב (ב שבת מב ח ד"ה ואחר) שעל כל פנים אחר שגומרים קריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה. וכן כתב ה'''כלבו''' (לה ד"ה וכתב ה"ר נתן ז"ל) שאין להקפיד בשבת על סמיכת גאולה לתפילה, לפי שאינו יום צרה, ואף על פי כן כתב שעומדים להתפלל ערבית מיד אחר קריאת שמע. דברי האור זרוע הובאו גם ב'''הגהות אשרי''' (ברכות א י).
 
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דברי האור זרוע וחלק על דבריו, שאין הפסוק אלא סמך בעלמא, ועוד שתפילת שבת במקום חול היא באה, וענייה בעת צרה היא.
 
ב'''מהרי"ל''' (מנהגים ראש השנה ב ד"ה ושאל) הביא ששאלו את '''מהר"י סג"ל''' למה צריך לסמוך גאולה לתפילה ביום טוב, והרי גם יום טוב אינו יום צרה. והשיב שלטעם המקובלים דווקא בשבת אין סומכים, ועוד שרק בשבת פסק המן מלרדת, ולא ביום טוב. והוסיף עוד שלפי המשל המובא בירושלמי לעבד שהפליג בשער, גם בשבת יש לסמוך גאולה לתפילה.
<BR/>ב'''דרכי משה''' (קיא א) הביא דבריהם וכתב ליישב החלוקה בין יום טוב לשבת, שביום טוב בשאר פעמים הוא יום צרה, רק שהשתא חל בו יום טוב, מה שאין כן שבת שלעולם אינו יום צרה. אמנם ב'''רמ"א''' (קיא א) כתב ליישב באופן קצת שונה, שביום טוב יש לסמוך לפי שהם ימי דין, שנידונים בהם על התבואה ועל המים וכו'. וסיים הדרכ"מ שלמעשה גם בשבת אין להפסיק בדברים בטלים, אבל בדברים שיש בהם צורך, יש לסמוך על האור זרוע, וכן פסק ב'''רמ"א''' שם.
<BR/>ה'''לבוש''' (קיא א) כתב לחלק בין יום טוב לשבת, שביום טוב לא נחו משעבוד מצרים, רק בשבת, ולכן היה יום צרה.
 
ה'''פרי חדש''' (קיא א) צידד כדברי מרן השלחן ערוך, והביא ראיה מכך שאין מכריזין משיב הרוח בשחרית של שמיני עצרת אלא רק במוסף, לפי שצריך לסמוך גאולה לתפילה, הרי שגם ביום טוב צריך לסמוך<ref>ואינה מובנת ראייתו, שהרי גם הרמ"א מודה שביו"ט בעינן למסמך, ורק בשבת נחלק.</ref>.
<BR/>אמנם ה'''טורי זהב''' (ג) וה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג) הכריעו כהרמ"א, וכתב הפמ"ג שם שלפי זה בשבת מותר להתעטף בטלית בין גאולה לתפילה, וכן אם איחר ומצא ציבור מתפללים יתפלל עמהם, ולא יחוש למסמך גאולה לתפילה. ולדבר זה הסכים גם ה'''ר' עקיבא איגר''' בגליון. וב'''אליה רבה''' (ד) כתב גם שמותר בשבת לענות קידש וקדושה וברכו בין גאולה לתפילה.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 144: שורה 153:
[[קטגוריה:ברכות ט:]]
[[קטגוריה:ברכות ט:]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק ז]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן קיא]]