הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 88 בתים ,  17:09, 15 בדצמבר 2015
שורה 20: שורה 20:
ולשיטתם צריך לפרש את קושיית הגמרא, שאינה אלא לענין תפילה, כלומר שלדברי אביי צריך לחזור ולהתפלל וקשיא מעובדא דאבידן, ותירצה דשאני ציבור דלא מטרחינן להו. אבל לענין איסור מלאכה פשיטא לה לגמ' שאף הציבור אינם אסורים. או אפשר שבהו"א סברה שכשם שרבי פטרם מתפילה ה"ה דאסורים במלאכה, אם היה קורה כן בערב שבת, וקשיא אאביי שהתיר במלאכה, ובמסקנה חזרה בה הגמרא, ואמרה שאני ציבור דלא מהדרינן להו, ומ"מ זהו רק משום טירחא דצבורא, אבל לענין איסור מלאכה, אם היו מתפללים של ערב שבת מבעוד יום, כיחיד דמו ומותרים.
ולשיטתם צריך לפרש את קושיית הגמרא, שאינה אלא לענין תפילה, כלומר שלדברי אביי צריך לחזור ולהתפלל וקשיא מעובדא דאבידן, ותירצה דשאני ציבור דלא מטרחינן להו. אבל לענין איסור מלאכה פשיטא לה לגמ' שאף הציבור אינם אסורים. או אפשר שבהו"א סברה שכשם שרבי פטרם מתפילה ה"ה דאסורים במלאכה, אם היה קורה כן בערב שבת, וקשיא אאביי שהתיר במלאכה, ובמסקנה חזרה בה הגמרא, ואמרה שאני ציבור דלא מהדרינן להו, ומ"מ זהו רק משום טירחא דצבורא, אבל לענין איסור מלאכה, אם היו מתפללים של ערב שבת מבעוד יום, כיחיד דמו ומותרים.


וב'''תוס'''' (ד"ה הואיל וד"ה שאני) נפלו שיבושים בגירסא. ה'''מהרש"א''' מפרש בדבריו דקושיית הגמ' ממוצ"ש היא שכשם שבמוצ"ש לא הצריכם רבי לחזור ולהתפלל, כך גם בער"ש אין לחזור ולהתפלל ויהיו אסורים במלאכה לחומרא, ודלא כרש"י שכתב שקיבלו עליהם שבת בתפילת הטעות [וממילא נשאר בזה גם בתירוץ שאסורים במלאכה], אלא רק מצד הספק. ותירצו דשאני ציבור דמה שאינם צריכים לחזור ולהתפלל הוא רק משום טורח ציבור, אך אין זה נחשב כתפילה לענין קבלת שבת ואיסור מלאכה, ואין לאסרם מספק. אבל ה'''מהרש"ל''' מפרש בדברי התוס' כפרש"י דאסורים בעשיית מלאכה. וע' גם בהגהות ה'''ב"ח''' על התוס' שמשמע כמהרש"ל.
וב'''תוס'''' (ד"ה הואיל וד"ה שאני) נפלו שיבושים בגירסא. ה'''מהרש"א''' מפרש בדבריו דקושיית הגמ' ממוצ"ש היא שכשם שבמוצ"ש לא הצריכם רבי לחזור ולהתפלל, כך גם בער"ש אין לחזור ולהתפלל ויהיו אסורים במלאכה לחומרא, ודלא כרש"י שכתב שקיבלו עליהם שבת בתפילת הטעות [וממילא נשאר בזה גם בתירוץ שאסורים במלאכה], אלא רק מצד הספק. ותירצו דשאני ציבור דמה שאינם צריכים לחזור ולהתפלל הוא רק משום טורח ציבור, אך אין זה נחשב כתפילה לענין קבלת שבת ואיסור מלאכה, ואין לאסרם מספק. אבל ה'''מהרש"ל''' מפרש בדברי התוס' כפרש"י דאסורים בעשיית מלאכה. וע' גם בהגהות ה'''ב"ח''' על התוס' שמשמע כמהרש"ל. ו'''בביאור הגר"א''' (ד"ה ולענין) מפרש בתוס' כהמהרש"א.


וב'''ריטב"א''' גם כן כתב כשיטת ראשונים אלו דבמלאכה מותרים אף הציבור, אך הגירסה שלו בעובדא דאבידן היתה שהתפללו של שבת בערב שבת, ודלא כלפנינו שהתפללו של מוצאי שבת בשבת. אך לכאורה אין שינוי זה מכריע לכאן או לכאן, שהרי האור זרוע גורס כהריטב"א דאיירי בער"ש ומביא על זה פירוש רש"י לחומרא, והוא עצמו מפרש לקולא. וע' בריטב"א הוצאת מוסד הרב קוק שכתב '''הרב הרשלר''' שם בהערה 72, שנראה שכגירסת הריטב"א היתה לפני רוב הראשונים, ושכן נמצא ברא"ה ובאור זרוע (ערב שבת טז) ובשבלי הלקט (שבת נט), ולכן פירשו לקולא. וכתב שבהכי יש לבאר דברי התוס' וא"צ למה שנדחקו מהרש"א ומהרש"ל. אבל ע' בתר"י (יח א) שגרסו כלפנינו דאיירי במוצ"ש, ואעפ"כ כתבו להיתר לענין עשיית מלאכה, ודלא כרש"י.
וב'''ריטב"א''' גם כן כתב כשיטת ראשונים אלו דבמלאכה מותרים אף הציבור, אך הגירסה שלו בעובדא דאבידן היתה שהתפללו של שבת בערב שבת, ודלא כלפנינו שהתפללו של מוצאי שבת בשבת. אך לכאורה אין שינוי זה מכריע לכאן או לכאן, שהרי האור זרוע גורס כהריטב"א דאיירי בער"ש ומביא על זה פירוש רש"י לחומרא, והוא עצמו מפרש לקולא. וע' בריטב"א הוצאת מוסד הרב קוק שכתב '''הרב הרשלר''' שם בהערה 72, שנראה שכגירסת הריטב"א היתה לפני רוב הראשונים, ושכן נמצא ברא"ה ובאור זרוע (ערב שבת טז) ובשבלי הלקט (שבת נט), ולכן פירשו לקולא. וכתב שבהכי יש לבאר דברי התוס' וא"צ למה שנדחקו מהרש"א ומהרש"ל. אבל ע' בתר"י (יח א) שגרסו כלפנינו דאיירי במוצ"ש, ואעפ"כ כתבו להיתר לענין עשיית מלאכה, ודלא כרש"י.

תפריט ניווט