10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת המרדכי
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ובדרישה (רסג ב ד"ה כתב הב"י והמרדכי) הקשה עוד, דאיך אומר שהדלקת נרות חמורה מתפילה לענין קבלת שבת, והרי רק השתא הוכיח המרדכי דקבלה ע"י נר חשיב קבלה, ואיך כבר מסיק דגם חמורה יותר. | ובדרישה (רסג ב ד"ה כתב הב"י והמרדכי) הקשה עוד, דאיך אומר שהדלקת נרות חמורה מתפילה לענין קבלת שבת, והרי רק השתא הוכיח המרדכי דקבלה ע"י נר חשיב קבלה, ואיך כבר מסיק דגם חמורה יותר. | ||
וב'''בגדי ישע''' על המרדכי (כח) כתב דאין כוונת המרדכי ללמוד ממעשה הגאונים דקבלה בטעות לא הויא קבלה, דאדרבה משם מוכח להיפך, אלא מה שכתב המרדכי 'וגם יש ללמוד דקבלת בטעות לא הויא קבלה' קאי אדלקמן בסמוך, מדברי אביי. וכעין זה כתב גם הדרישה שם, וכתב דאדרבה כוונתו להוכיח מהגמרא בברכות דלא כהוראת הגאונים, וכתב שכך משמע ב'''ספר הרוקח''' שם, וכן יש לפרש בדברי המרדכי. | וב'''בגדי ישע''' על המרדכי לבעל השל"ה (כח) כתב דאין כוונת המרדכי ללמוד ממעשה הגאונים דקבלה בטעות לא הויא קבלה, דאדרבה משם מוכח להיפך, אלא מה שכתב המרדכי 'וגם יש ללמוד דקבלת בטעות לא הויא קבלה' קאי אדלקמן בסמוך, מדברי אביי. וכעין זה כתב גם הדרישה שם, וכתב דאדרבה כוונתו להוכיח מהגמרא בברכות דלא כהוראת הגאונים, וכתב שכך משמע ב'''ספר הרוקח''' שם, וכן יש לפרש בדברי המרדכי. | ||
וב'''חידושי אנשי שם''' כתב לבאר כוונת המרדכי, שבאותו מעשה היה שרוב הקהל הדליקו, ואפילו הכי התירו למיעוט לעשות מלאכה ואינם נמשכים אחר הרוב, כיון שהיה בטעות, מה שאין כן כשקיבלו הרוב את השבת בלא טעות, נמשך המיעוט אחריהם, וכמו שמסיים שם המרדכי, וכוונתו לומר שיש ללמוד משם דקבלה בטעות של הרוב, לא הוי קבלה לאחריני. | וב'''חידושי אנשי שם''' כתב לבאר כוונת המרדכי, שבאותו מעשה היה שרוב הקהל הדליקו, ואפילו הכי התירו למיעוט לעשות מלאכה ואינם נמשכים אחר הרוב, כיון שהיה בטעות, מה שאין כן כשקיבלו הרוב את השבת בלא טעות, נמשך המיעוט אחריהם, וכמו שמסיים שם המרדכי, וכוונתו לומר שיש ללמוד משם דקבלה בטעות של הרוב, לא הוי קבלה לאחריני. | ||
<BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (כו) בשם '''מהרמ"ט'''. | <BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן כתב אליה רבה (ל) בשם '''מהר"ם טיקטין''' (הוא חידושי אנשי שם הנ"ל) והכריח כן ממה שאיתא באותו מעשה שלא התפללו ערבית, הא משמע שאם התפללו היו אסורים אף אותם שלא התפללו דקבלה בטעות שמה קבלה. וכתב שכן משמע ברוקח שלמד מהאי מעשה שקבלה בטעות הויא קבלה (ודלא כהדרישה הנ"ל) ובשבלי הלקט. | ||
וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (כו) בשם '''מהרמ"ט'''. | |||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||