10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
←קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות
| שורה 40: | שורה 40: | ||
כתוב ב'''תשובות הגאונים''' (ליק נ / אופק קע פה / שערי תשובה קט) על ציבור שהדליקו נרות ביום המעונן ולפני שהספיקו להתפלל, נתפזרו העבים וזרחה החמה, שמותר להם להדליק את הנרות שכבו ולעשות שאר מלאכות עד שקיעת החמה, שאין הנרות אוסרין את השבת ולא מתירין. | כתוב ב'''תשובות הגאונים''' (ליק נ / אופק קע פה / שערי תשובה קט) על ציבור שהדליקו נרות ביום המעונן ולפני שהספיקו להתפלל, נתפזרו העבים וזרחה החמה, שמותר להם להדליק את הנרות שכבו ולעשות שאר מלאכות עד שקיעת החמה, שאין הנרות אוסרין את השבת ולא מתירין. | ||
<br/>משמע בדבריהם שאם היתה הדלקת הנרות קובעת לענין קבלת שבת, היה אסור להם להדליקן אם כבו, או לעשות כל מלאכה אחרת, אף שקיבלו את השבת בטעות, והיינו כשיטת רש"י ודעימיה [אם לא שנחלק בין הדלקה לתפילה וכדלקמן], אלא שהם ס"ל | <br/>משמע בדבריהם שאם היתה הדלקת הנרות קובעת לענין קבלת שבת, היה אסור להם להדליקן אם כבו, או לעשות כל מלאכה אחרת, אף שקיבלו את השבת בטעות, והיינו כשיטת רש"י ודעימיה, דקבלה בטעות שמה קבלה [אם לא שנחלק בין הדלקה לתפילה וכדלקמן], אלא שהם ס"ל דהדלקת הנר ינה עושה קבלת שבת, ולכן לא נאסרו. | ||
וב'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) הביא מ'''רב שרירא גאון''' בשם ספר המקצועות מעשה דומה, וכן הביאוהו ה'''מרדכי''' (שבת רצז) ו'''שבלי הלקט''' (נט), שהציבור לא הספיקו להתפלל מנחה, וסברו שחשיכה והדליקו נרות, ואח"כ נתפזרו העבים עד שלא התפללו ערבית, ועדיין היה שהות ביום ורצו להדליק את הנרות שכבו. והשיבו להם רבותיהם, שאותם שהדליקו הנרות אסורים במלאכה, שקיבלו עליהם בהדלקת הנר, ושאר אנשי הבית מותרים בכל מלבד אותו הנר שהודלק לשם שבת [ובמרדכי שם ליתא חילוק זה בין נר של שבת לשאר נרות]. | וב'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) הביא מ'''רב שרירא גאון''' בשם ספר המקצועות מעשה דומה, וכן הביאוהו ה'''מרדכי''' (שבת רצז) ו'''שבלי הלקט''' (נט), ו'''ספר הרוקח''' (מח) שהציבור לא הספיקו להתפלל מנחה, וסברו שחשיכה והדליקו נרות, ואח"כ נתפזרו העבים עד שלא התפללו ערבית, ועדיין היה שהות ביום ורצו להדליק את הנרות שכבו. והשיבו להם רבותיהם, שאותם שהדליקו הנרות אסורים במלאכה, שקיבלו עליהם בהדלקת הנר, ושאר אנשי הבית מותרים בכל מלבד אותו הנר שהודלק לשם שבת [ובמרדכי שם ליתא חילוק זה בין נר של שבת לשאר נרות]. | ||
האור זרוע | ===שיטת האור זרוע=== | ||
ה'''אור זרוע''' אחר שהביא מעשה זה, כתב שם 'הרי אתה רואה שאע"פ שבטעות קיבלו עליהם את השבת, אפ"ה אסורים במלאכה', כלומר שראה בזה ראיה לשיטת רש"י, וכן משמע גם ב'''שבלי הלקט''' שם שלמד מזה לאיסורא. מבואר דס"ל דקבלה בטעות שמה קבלה, כאדם שאוסר על עצמו דבר, ולכן בהדלקת נרות קיבלו עליהם שבת, מה שאין כן בתפילת היחיד, שכל הקבלה היתה ע"י תפילה, וכיון שחייב לחזור ולהתפלל, ממילא לא חשיב שקיבל על עצמו. אבל הציבור שאינם חייבים לחזור ולהתפלל, אף שהוא מפני הטורח בלבד, סוף סוף אסורים במלאכה, דקבלה בטעות שמה קבלה, דומיא דהלקת הנר. | |||
עוד | ===שיטת המרדכי=== | ||
אבל ה'''מרדכי''' שם למד מממעשה זה להיפך, שקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרים במלאכה, שכתב שם ''''מכאן יש להוכיח שהדלקת הנר הרי היא קבלת שבת, וגם יש ללמוד דקבלת שבת בטעות לא הויא קבלה ומותרין במלאכה כאביי דשרי ליה לכברויי סלי''''. ולכאורה אינו מובן, והרי משם ראיה דקבלה בטעות שמה קבלה, שאל"כ לא היה לנו לאסור לאותם שהדליקו, וכן הקשה ב'''חידושי אנשי שם''' (ד) על המרדכי. | |||
ה'''בית יוסף''' כתב לתרץ דשאני הדלקה מתפילה, משום שהיא על ידי מעשה, וכ"כ ה'''דרכי משה''' (ז). אבל עדיין אינו מובן היאך למד זה המרדכי ממעשה דהגאונים, ומנ"ל דשאני בין הדלקה לתפילה, דלמא כשם שבהדלקה אסור, כך גם בתפילה, אלא שביחיד שאני לפי שאין תפילתו תפילה כלל. <BR/> | |||
ובדרישה (רסג ב ד"ה כתב הב"י והמרדכי) הקשה עוד, דאיך אומר שהדלקת נרות חמורה מתפילה לענין קבלת שבת, והרי רק השתא הוכיח המרדכי דקבלה ע"י נר חשיב קבלה, ואיך כבר מסיק דגם חמורה יותר. | |||
וב'''בגדי ישע''' על המרדכי (כח) כתב דאין כוונת המרדכי ללמוד ממעשה הגאונים דקבלה בטעות לא הויא קבלה, דאדרבה משם מוכח להיפך, אלא מה שכתב המרדכי 'וגם יש ללמוד דקבלת בטעות לא הויא קבלה' קאי אדלקמן בסמוך, מדברי אביי. וכעין זה כתב גם הדרישה שם, וכתב דאדרבה כוונתו להוכיח מהגמרא בברכות דלא כהוראת הגאונים, וכתב שכך משמע ב'''ספר הרוקח''' שם, וכן יש לפרש בדברי המרדכי. | |||
וב'''חידושי אנשי שם''' כתב לבאר כוונת המרדכי, שבאותו מעשה היה שרוב הקהל הדליקו, ואפילו הכי התירו למיעוט לעשות מלאכה ואינם נמשכים אחר הרוב, כיון שהיה בטעות, מה שאין כן כשקיבלו הרוב את השבת בלא טעות, נמשך המיעוט אחריהם, וכמו שמסיים שם המרדכי, וכוונתו לומר שיש ללמוד משם דקבלה בטעות של הרוב, לא הוי קבלה לאחריני. | |||
<BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (כו) בשם '''מהרמ"ט'''. | |||
==אסוקי שמעתתא== | ==אסוקי שמעתתא== | ||