10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת השכיבנו
(ברכת השכיבנו) |
|||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
'''רש"י''' כותב שזה מדבר על אדם שקורא קריאת שמע של ערבית סמוך לעמוד השחר, שאין לו לומר השכיבנו, לפי שאין זה תחילת זמן שכיבה אלא סוף זמן שכיבה. כלומר רש"י מבאר דברי ר' זירא מוסבים על לישנא קמא, וסובר שכיון שזהו כבר סוף הזמן שאנשים שוכבים, לא שייך לומר 'השכיבנו' אפילו שטרם עלה השחר. כדברי רש"י נמצא גם ב'''רוקח''' (תפילה שכו ד"ה קריאת שמע), שכתב שאם לא קרא קריאת שמע בלילה, קורא קודם עלות השחר, אך לא יאמר השכיבנו. | '''רש"י''' כותב שזה מדבר על אדם שקורא קריאת שמע של ערבית סמוך לעמוד השחר, שאין לו לומר השכיבנו, לפי שאין זה תחילת זמן שכיבה אלא סוף זמן שכיבה. כלומר רש"י מבאר דברי ר' זירא מוסבים על לישנא קמא, וסובר שכיון שזהו כבר סוף הזמן שאנשים שוכבים, לא שייך לומר 'השכיבנו' אפילו שטרם עלה השחר. כדברי רש"י נמצא גם ב'''רוקח''' (תפילה שכו ד"ה קריאת שמע), שכתב שאם לא קרא קריאת שמע בלילה, קורא קודם עלות השחר, אך לא יאמר השכיבנו. | ||
'''תוספות''' (ט א ד"ה ובלבד) חלקו על רש"י, וכתבו שכיון שקודם עלות השחר עדיין זמן שכיבה הוא, יכול לומר השכיבנו, וגם יותר מסתבר לומר שדברי ר' זירא קאי אלישנא בתרא דסליק מיניה. וכן כתבו התוספות בשם '''השר מקוצי''' שרק מי שקורא אחר עלות השחר קודם הנץ לא יאמר השכיבנו. כדברי התוספות צידדו רוב הראשונים. כן כתב ה'''רא"ש''' (א ט), ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה אמר), ה'''רי"ד''' (ט א פסקים ד"ה אמר). | '''תוספות''' (ט א ד"ה ובלבד) חלקו על רש"י, וכתבו שכיון שקודם עלות השחר עדיין זמן שכיבה הוא, יכול לומר השכיבנו, וגם יותר מסתבר לומר שדברי ר' זירא קאי אלישנא בתרא דסליק מיניה. וכן כתבו התוספות בשם '''השר מקוצי''' שרק מי שקורא אחר עלות השחר קודם הנץ לא יאמר השכיבנו. כדברי התוספות צידדו רוב הראשונים. כן כתב ה'''רא"ש''' (א ט), ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה אמר), ה'''רי"ד''' (ט א פסקים ד"ה אמר). | ||
וכן נראה מדברי ה'''רי"ף''', שכתב את דברי רבי זירא אחרי הלישנא השנייה, ומשמע שדווקא בין עה"ש לנץ החמה לא יאמר השכיבנו, אך לפני עה"ש וודאי שיאמר. וכן דעת ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א י), כן כתב '''ראבי"ה''' (דרוש מקור), והוסיף שאת שאר ברכות קריאת שמע יאמר, וכן כתב ה'''מרדכי''' (דרוש מקור). | |||
'''רבנו פרץ''' (דרוש מקור) וה'''רשב"ץ''' (דרוש מקור) הציעו שרש"י במילים "סמוך לעמוד השחר" התכוון לומר שכשקורא אחר עלות השחר לא יאמר השכיבנו, ונמצא שאינו חולק על תוספות, וכל הלילה עד עה"ש אומר השכיבנו. ב'''אבודרהם''' (קריאת שמע) הביא שתי הדעות ומשמע שנוטה כדעת הרא"ש. | |||
==== האם אינו אומר את כל ברכת השכיבנו או רק חתימה ==== | ==== האם אינו אומר את כל ברכת השכיבנו או רק חתימה ==== | ||
כתב ה'''ר"י אבן גיאת''' (דרוש מקור) שמה שאמר ר' זירא שלא יאמר השכיבנו, אין הכוונה שלא יאמר את כל הברכה, שהרי צריך לברך [[שתיים לפניה]], אלא הכוונה רק שלא יאמר מילות 'השכיבנו אבינו לשלום' אלא יתחיל מיד 'ותקננו בעצה טובה מלפניך'. ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' זירא) הביא דבריו בשתיקה, אבל רוב הראשונים חלקו עליו. ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאין משמע כפירושו שאם כן היה לה לגמרא לפרש. וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) הביא רק דעת החולקים. | כתב ה'''ר"י אבן גיאת''' (דרוש מקור) שמה שאמר ר' זירא שלא יאמר השכיבנו, אין הכוונה שלא יאמר את כל הברכה, שהרי צריך לברך [[שתיים לפניה]], אלא הכוונה רק שלא יאמר מילות 'השכיבנו אבינו לשלום' אלא יתחיל מיד 'ותקננו בעצה טובה מלפניך'. ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' זירא) הביא דבריו בשתיקה, אבל רוב הראשונים חלקו עליו. ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאין משמע כפירושו שאם כן היה לה לגמרא לפרש. וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) הביא רק דעת החולקים. וכן דעת '''המאירי''' (דרוש מקור), '''רבנו ירוחם''' (דרוש מקור) ו'''ספר הבתים''' (דרוש מקור). וב'''אבודרהם''' (קריאת שמע) הביא שתי הדעות וכתב שכדעת הרא"ש סובר גם הראב"ד. | ||
ב'''רבנו מנוח''' (קריאת שמע א י) כתב עצה שבמקום לומר 'השכיבנו' יאמר 'השכימנו', אך הוסיף שבאמת מסוגיית הגמרא משמע שאת כל הברכה אינו אומר. | |||
==סיכום ההלכה למעשה== | ==סיכום ההלכה למעשה== | ||